בפריז הNuit Blanche חוזרת לעונתה ה-25, לשמחתם הגדולה של אוהבי האמנות והתרבות. בכל שנה, האירוע הלילי היוצא דופן הזה משנה את העיר Lights? תיקון: אמנם "עיר האורות" בעברית. לשם כך: העיר האורות הופכת לזירה גדולה של יצירה אמנותית. התאריך שצריך לזכור? שבת 6 ביוני 2026! בין אם אתם ותיקים או חדשים, תנו לעצמכם להתרומם להרפתקה אמנותית ייחודית, שמאגדת יוצרים בעלי שם בינלאומי במקומות שלעיתים פחות צפויים בבירה.
בלב מרחוב המראאי, ה'כנסיית סן-דני של הקודש היא אחד מהאוצרות הנסתרים של פריז. שנבנתה במאה ה-19, כנסייה זו, בסגנון גותי-ניו-נאו enchanteur, היא באמת אוצר היסטוריה ורוחניות. שמה מכבד את סן דני, הבישוף הראשון של פריז, ואת הסקרמנט הקדוש של הה eucharist. חלונותיה המרשימים, פסלי המשי והאווירה השקטה שבה הופכים אותה למקום של מדיטציה והסתכלות שמכירים אותו.
השנה הכנסייה מארחת התקנה עכשווית שניתן להיחשף אליה ללא עלות. ההזדמנות לצלול אל עולם אומנותי מסקרן ומסתורי. אל תפספסו את ההזדמנות לראות את המונומנט הזה בזווית חדשה ולחוות לילה לבן בלתי נשכח בפריז!
התקנה, הסטלה
Vestiges מצטרפת למחקר על זיכרון, טבע וההיבט המקודש של החיים. האמנית בוחנת את הסמן שהאנושות משאירה על סביבתה, דרך סדרה של ארכיטקטורות סמליות המאכלסות חומרי פסיפס בעלי אופי צופני, עדויות על עולם שנחרב והפך למוצגים יקרים. בעבודה שנעה על הגבול בין מלאכת יד לאמנות עכשווית, יוג׳ני פרוקה מצרפת בטון וברוזה זהב כדי לבטא את המתח בין שבריריות לבין זכות הקיום. הבטון, סדוק וגס, מזכיר שרידים מעולם קדום, בעוד שהברזנטה, חומר שהיא חורצת וזוֹהרת ביד, מכניסה אור קדוש, שאיפה חיים העמידה בפני הכחדה. היא תופסת את היצירות הללו כדברי חצרים עתיקים – יקרי ערך בזכות ישנותם ושרידיה של תקופה שאיננה עוד.
ההתקנה מורכבת משלושה מבנים ארכיטקטוניים מעץ. גופים אלה, שמקורם בהשראות של מבנים היסטוריים אוניברסליים, מפורשים בשפה מינימליסטית המשקפת גאומטריה קדושה, יסוד סמלי של מבנים שמטרתם לייצר קשר בין האדם לעקרון עליון. מטרת ההצבה היא לקשור את יצירותיה לצורות אלה, להקדיש את הטבע בתוך מבנים זמניים שמזכירים את הקיום הקבוע של הדבר הקדוש. באמצעות מכשיר זה, האמנית שואפת ליצור דיאלוג בין היצירה למרחב, להפוך אותו למקום מפגש ולחשיבה בין טבע, אדריכלות וקודש. בתוך החדר, שברי בטון זהוב הופכים למוצגים עכשוויים, בדומה לשאריות של תרבות שנמוגה אך גם כמטאפורה לטבע שנשאר ומתחדש בלב החומר. שלוש המסגרות מסודרות כרישום משולש פתוח, מזמינות את הצופה להלך ביניהן במסע אינטראקטיבי. כל נפח מגדיר מרחב סמלי ייחודי, אך הם מתקשרים זה עם זה באמצעות היחסים והצליל של החומרים. התאורה, עמומה וממוקדת, מדגישה את הבליטות של הברונזה ואת מרקם הבטון, יוצרת אווירה של התכנסות. האור, לפעמים חושף, לפעמים רוחני, מאריך את פעולת האמנית שמקדשת את הטבע בהעברתו לפס הקול של האמנות.
היצירה עומדת במבחן את יחסנו לזיכרון, לזמן ולסביבה. על ציר בין ארכיאולוגיה דמיונית לפולחן עכשווי, ההתקנה ממירה את חלל התצוגה למקדש שקט שמוקדש לטבע ולעמידה שלו.
יוג’ני פרוקה חוקרת את הקשרים שמאחדים את האדם לטבע. עבודתה שואפת להבין את התלות הדדית בין שתי הכוחות האלה ולמצוא איזון ראשוני. היא בוחנת את האופן שבו הטבע והאדם מזינים זה את זה, תוך הדגשת אחריות החברה על שמירה על מערכת אקולוגית עדינה זו.
בהתמיכה של Art Culture and Faith, של הסוכנות לואיז-אדלה פרוקה, של Tartaix Metaux ושל Détourexpo.
תאריכים ולוחות זמנים
ב- 6 ביוני 2026
מקום
כנסיית סן-דני של הקודש הקדוש
68 ter Rue de Turenne
75003 Paris 3
מחירים
חינם
אתר רשמי
www.paris.fr
