כמובן שאתם יודעים זאת, הPalais de Tokyo תמיד מוכן לחגיגה: בין מסיבות מיוחדות לתערוכות עכשוויות, המתחם הזה של התרבות בפריז מושך את האמנים והמבקרים המלאי שמחה. הזמינו את ערבכם בש שבת 23 במאי 2026, כי Palais de Tokyo הכין תוכנית מרשימה עבור הNuit des Musées שמבטיחה חוויה מסקרנת.
עם נוף מרהיב למגדל אייפל, פאלס דה טוקיו מתמקד באמנות מודרנית ועכשווית. נחנך בשנת 1937 לכבוד התערוכה הבינלאומית לאמנות וטכניקה, ומאז התפתח לאורך השנים למרכז אמנות חזיתית עם אדריכלות נועזת ותערוכות פורצות דרך.
ליל המוזיאונים הוא ההזדמנות המושלמת לבקר בבניין היוצא מן הכלל הזה בחינם, במסגרת לילה ייחודי במינו שמכניס אותנו אל לב הסצנה האמנותית העכשווית.
המוצג הזה נולד ממראות של דוקו על המשוררת האמריקאית Cheryl Marie Wade, אישה צעירה עם מוגבלויות שנערכו על ידי Diane Maroger. היא מכונה לראשונה « Queen-Mother of Gnarly ». Cheryl Marie Wade מהווה חלק מסצנת אמנים עם מוגבלויות שנולדת בברקלי בסוף שנות השבעים, במקביל לזרם של « Disability Studies ». הטקסטים שלה ושל האמנים שסביבה מפרידים את הנכות מהדיון הרפואי ומראים כי זו חוויה רגשית ומשותפת של העולם.
תקופת התצוגה משמשת למיון ולעריכת עשרות שעות סרטים המתעדים את הקהילה העולה בסמוך לשנות התשעים-אלפיים, ובמקביל לבניית חיבורים בין יצירות של אמנים בעלי קשר ישיר או מטאפורי לסצנת הקריפ בברלי.
« Virages Vierges » מציין את הרגעים שבהם הגוף, הסיפורים, האמונות והבניות מסיטים מהשבילים המקובלים כדי לפתוח, באופן בלתי צנוע ופרוע, אפשרויות עתידיות אחרות.
תצוגה מונוגרפית רחבת-היקף זו מאפשרת לפולין קורנייה ז’ארדין לפרוש את יצירתה באמצעות מבחר של מיצבים מרכזיים והפקות חדשות. כאן נחשפים האווירות שלה, בין תיאטרון, קולנוע וטקס, בשירות נושאים חוזרים: הזורמים בין פגיעות לכוח בגופים, מקומה של נשים בחברה, וגם צורות של רוחניות וסינקרטיזם עממי.
אזהרה: הסרטונים הללו כוללים תמונות שעלולות להפתיע או לפגוע ברגישויות מסוימות, ובפרט בקרב הצעירים יותר:
* Fat to Ashes, המוקרן בקוליסיאו בתחילת המסלול
* Qu’un sang impur, שמוקרן ביער בסוף המסלול
במעשים פשוטים, מינימליים אך גם מרשימים, הפסלים וההתקנות של ג'סי דארלינג חושפים את הסיפורים הסמויים שמטרידים את העצמים, את החומרים ואת הצורות שממלאים את חיי היומיום שלנו. הוא עובד עם חומרים תעשייתיים, עם חפצים משומשים או פסולת, ומרכיב אותם ליצור קומפוזיציות יוצאות דופן, שרידים היברידיים או נופים פנטסטיים, כשהוא מדגיש את הסימנים של הזמן על מצבם הגופני—מתישה ומתפרקות—כאילו כדי להדגיש את השבריריות והפגיעוּת שלהם.
מעוטרת במלנכוליה ביקורתית או ברומנטיקה דרוכה, עבודתו מקשרת אותנו לפגיעות הרגשית של החומריות שמסביבנו, וכן לפגיעות המבנים של ייצור, צריכה ושליטה שהפכו אותן לאפשריות.
הסניף הזה מעורר באופן חיובי שאלות על פגיעות, שבריריות והפערים מהנורמות, כדי להציע חוויות אסתטיות וחושיות שמאתגרות היררכיות ודעות קדומות.
המרכזים הללו נוכחים היום באופן משמעותי בחברה והם משנים בצורה מהותית את האמנות העכשווית, בודקים את פתיחות המוסדות ומעמידים את הנגישות במרכז המחשבה והמעשה. דרך צורות שונות, מהלא-מ״מחשוביות ועד לליהוק המצביע על ומול, מדובר על לחשוב יחד עם האמנים איך קולות מקבוצות מיעוט יכולים לדבר בשם הרבים.
באותו מסגרת: ג׳סי דארלינג, קאתי דה מונשו, בנווייה פיֶרוֹן, פולין קורניאר ג'ארדן, ג׳וזף גריגלי, שיירל מארי ווייד.
אירגוני נגישות מותאמים
לקות שמיעה:
• לולאות מגנטיות בלטווח הקופה.
ניתן לקבל אצל דלפק כרטיסים ומידע והצטרפות, וכן ב-hamo.
• מערכת הגברה קולית בתערוכות Virages Vierges של פולין קורניאר ג'ארדן ושל שריל מארי-וייד, מלכת החבלים של לוסי קמוס ואתיין שושון.
ההשאלה בדלפק מידע והצטרפות.
• סרטוני LSF להצגה: וידאו תכליתי כללי על Palais de Tokyo בלול ההיכל + הופעה לכל תערוכה.
קוד QR זמין לכל תערוכה, ממוקם מתחת לתווית יצירה. כדי להאזין, הורידו את אפליקציית Lingua Vista וסרקו את הקוד כדי לקבל סרטון של ליאנדר שברו, מנחה חרש.
לקות ראייה:
שלוש ישיבות המוכנות עם תיאור שמע זמינות בשלוש התערוכות הבאות:
• קאתי דה מונשוא: תיאור שמיעתי ולוח נגיעה ליצירה Unicorn.
• פולין קורניאר ג'ארדן: תיאור שמיעתי ולוח נגיעה ל-Fat to ashes.
• ג׳וזף גריגלי: תיאור שמיעתי ולוח נגיעה לכל תכנון התצוגה של התערוכה.
לקות נפשית: המנחות והמנחים של Palais de Tokyo מוסמכים לפרקטיקות ראשונות בסיוע נפשי. פנו אליהם אם יש צורך.
לקות מוטורית:
• השאלה של כסאות גלגלים.
ניתנים לקבלת Pc Seguridad.
• מכשירים לישיבה מסוג Cannes.
מונחים באזור האולם.
• מפה למוגבלי תנועה.
ניתן לבקש בכניסה המנהלית ובדלפק מידע והצטרפות.
לקות שכלית:
• מסמכים בעברית קלה.
ניתן למצוא ב-hamo ובסלון mediation.
• מערכת QR שמפנה למסמך בעברית קלה.
קוד QR זמין לכל תערוכה, ממוקם מתחת לתווית יצירה.
להכנת הביקור : תוכנית Palais - Palais de Tokyo
לכל פנייה במקום, אל תהססו לפנות לעובדי הקבלה-כרטיסים ולמנחים.
הגישה לנגישות מתוארת כאן כבר בבניין עצמו של המקום. הוזמן על ידי Palais de Tokyo ליצור פעולה באחד מהחללים שלו שמוגדרים במיוחד כבלתי נגישים לבני אדם עם מוגבלות בתנועה, וג’וזף גריגלי נוטל על עצמו את שאלות הנגישות שמובאות בעקבות המקום. האם הארכיטקטורה של המקום יכולה להשתנות כדי לאפשר זאת? מה יקרה כשמדרגות ומסלול נגיש ייפגשו? ואיך ההגעה לכל אדם ואדם יכולה להפוך לכתף אֵחְדָה ואחריות ציבורית?
באוסף של יצירות, האמן לוקח על עצמו לחשוב ולנסות לעצב “פרוטזה של נגישות” — כלי שמורכב הן מרעיון והן מחומר — באמצעותו הוא מציע לבחון את תנועתו בעולם כמי שאינו שומע, ובו בזמן לשרטט נתיבים שיגרמו לדרך הזו להיות נגישת ומשמעותית יותר.
הארמון דה טוקיו מציג את הרטרוספקטיבה הראשונה של קתי דה מונשאו, דמות מרכזית בזירה האמנותית הבריטית, דרך אוסף של כ-50 יצירות שמקורן מ-1984 ועד היום.
התערוכה מושכת אותנו בין תאוות לסכנות על-עוריות, מפרה את הקווים המנחים, ובעיקר את הפטריארכיה של השפה הפילוסופית והאמנותית. היא גם מציגה משחק ממדים: מהאישי למוצהר, ומהחומרים—מן מרקם הקטיפה ועד הקור הצורב של המתכת. עבודתה של קתי דה מונשאו מעבדת את הצורות כמו את הרגשות עד שנותירה בנו טעם בעין: את הטעם של מתכת תחת הלשון, שאפשר אפילו להיראות בו.
היצירות של בנואה פיֶרן מציעות חוויות של זמן מעוכב, של המתנה, של הילה ושל חלום, באמצעות détour של אסתטיקה פונקציונלית ובריאותית. בהחזירו לחזרה מקום לרכות ולתשוקה שנדחו, האמן מפרוס Narratives אלטרנטיביים סביב גופות, רגשות וחללים הקשורים למחלה.
ההתצוגה מציגה סרט ארוטי ואבסטרקטי בצורת תיאטרון צללים, שמוקרן בהצגה המלאה תוּפַע של מוזר ומבהיל. שואב מן העיצוב העירוני הפונקציונלי כמו מן ההיקף של המופלא, דקור זה המעורפל מעניק צורה למושג הארעיות – מעמדות, זהויות, מצבים פיזיים ונפשיים – כדי להפוך למקום לדמיון קולקטיבי.
מקום לגלוי יצירת האמנות העכשווית ולמקום חיים לכל, ארמון הטוקיו מחויב במלואו לשאיפה להנגשת האמנות העכשווית לכל הקהל. המתווכים/ות התרבותיים/ות של ארמון הטוקיו כאן כדי ללוות אתכם במסע ההיכרות עם התוכניות האמנותיות והתרבותיות, ולהקטין את הפער בין החוויה האסתטית של כל אחד כוונתה של האמנים. יש לכם שאלה על היצירות? רוצים לבטא רגש או לשתף נקודת מבט? בואו לפגוש את הצוות שלנו במשרד המתווך, באולם הארמון הטוקיו, בין 18:00 ל-23:00!
מנגנונים מותאמים
לקות שמיעה:
• לולאות מגנטיות בדלפק.
מ זמינות בקופות כרטיסים ובסמכויות מידע וחברויות, וכן בחממה (האם).
• מערכת הגברה קולית בתערוכות Virages Vierges של פואלין קורנייה ז'ארדן ושל שריל מרי-וייד, מלכת הרחמים של לילי קאמוס ואטיין שוסון.
אפשר לשאול בדוכן המידע והחברות.
• סרטוני הצגת LSf: סרטון תכליתי על ארמון הטוקיו ברחבי האולם + הצגה לפי תערוכה.
ניתן להשיג קוד QR לכל תערוכה, הממוקם תחת התווית של יצירה. כדי להגיע, יש להוריד את אפליקציית Lingua Vista ואז לסרוק את קוד ה-QR לקבלת סרטון של ליאן דרה, המתווך שומע.
לקות ראייה:
שלוש ישיבות המצוידות בהסברים קוליים זמינות בשלוש התערוכות הבאות:
• קתי דה מונשו: הסבר קול–מישושי והקלדה נוגעת ליצירת Unicorn.
• פואלין קורניאר ז'ארדן: הסבר קול–מישושי וקלדה נוגעת ל-Fat to ashes.
• ז'וזף גריגלי: הסבר קול–מישושי ואת כל ניהול הסצנה של התערוכה.
לקות נפש: המתווכים/ות של ארמון הטוקיו מאומנים/ות בהצלת חיים ראשונית בתחום בריאות הנפש. אל תהססו לפנות אליהם בעת הצורך.
לקות תנועתיות:
• השאלת כיסאות גלגלים.
מ זמינות במחסן הביטחון.
• כיסאות ניידים.
מועמדים בטרקלין הכניסה.
• תכנית נגישות PMR.
מזמינים בכניסה המנהלית ובקופת המידע והצטרפות.
לקות שכלית:
• מסמך בעברית פשוטה.
זמין בחממה ובמכון המתווכים.
• מנגנון QR שמפנה לקטע מהמסמך בעברית פשוטה.
ניתן למצוא QR לכל תערוכה, הממוקם תחת תווית היצירה.
להכנת הביקור : מפת הארמון - Palais de Tokyo
לכל פנייה במקום, אין להסס לפנות לעובדי קבלת הכרטיסים והמתווכים/ות.
סיור מהיר בשלוש התערוכות בקומה-כניסה יחד עם אחד/אחת ממדריכי התרבות שלנו לקבלת הצצה ראשונה על תוכנן.
בסוף הביקור תוכלו להמשיך להסתובב בין התערוכות כרצונכם, כדי להכיר אותן לעומק יותר.
השגרירים. ג'סי דרלינג
בעזרת תנועות פשוטות, מינימליות ולעיתים מרשימות, הפסלים וההתקנות של ג'סי דרלינג חושפים את הסיפורים החוספים שמסתתרים בתוך האובייקטים, החומרים והצורות שממלאים את חייכנו היומיומיים. הוא/היא עובד/ת עם חומרים תעשייתיים, אובייקטים משומשים או פסולת, ובונה מהם קומפוזיציות יוצאות דופן, שרידי מיזוג או נופים פנטסטיים, בהדגשת סימני הזמן על מצבם הפיזי, בין תשישות לפירוק, כאילו להדגיש את הפגיעות והבדידות שלהם.
מלא בהלך של מלנכוליה ביקורתית או רומנטיקה הערנית, יצירתו/ה מחזקת אותנו בתחושת הפגיעות המרגשת של המטריאליות שסביבה, וגם של מבני הייצור, הצריכה והשלטון שהופכים אותן לאפשריות.
Vernis à ombres. בנווא Piéron
יצירותיו של בנווא Piéron מציעות חוויות של זמן מעוכב, המתנה, הילה ושל חלימה באמצעות עקיפת אסתטיקה פונקציונלית ובריאותית. בהחזירו את הרכות והאַהֲבָה למקומם, האמן מפעיל מסורות חלופיות סביב גופים, תחושות ומרחבים הקשורים למחלה.
התערוכה מציגה סרט ארוטי ואבסטרקטי בצורת תיאטרון צללים, המשתקף בבימוי של זרות מטרידה. באמצעות השראה מעיצוב פונקציונלי עירוני כמו מממלכת הפלא, תפאורה זו יוצרת מושג של חמלה בלתי-קבועה – מעמדות, זהויות וסטטים פיזיים ופסיכיים – והופכת למקום לדמיון קולקטיבי.
Studio, wounds and battles, desire is the reiteration of hope. קתי דה מונשו
הארמון טוקיו מציע את המבטא הראשון על קריירה של קאתי דה מונשו, דמות מרכזית בזירת האמנות הבריטית, דרך אוסף שמכיל כמחצית מאה עבודה מ-1984 ועד היום.
ה exhibition מכה אותנו בין כשפים וטמרים עוריים, מערער את הקביעות, ובמיוחד את הפילוסופיה והאמנות המגדרית. כמו כן היא מציגה משחק של ממדים, מהאישי למוחזק, וחומרויות, מעין טקסטורת קטיפת לעבר מתכת קופא. עבודתה של קאתי דה מונשוא מעבדת את הצורות כמו את הרגשות עד להשאיר בחזרה לנו את הטעם שמדויק לעין: טעם המתכת מתחת ללשון, שבו אפילו אפשר להתבונן ולהתפלל.
Palais de Tokyo השנה יזם פרויקט לחינוך אמנותי-תרבותי בשם «Mini-Médiateur·ices», בהשתתפות 18 התלמידים מכיתות 4e ו-3e מהכיתה CHAAP (כיתה עם מסגרות זמן מותאמות לאמנויות הפלסטיות) של הגברת GARANCE MALBREIL מבית‑ספר לואי מישל בקורבייל‑אסון. לאורך מספר חודשים, בפאלס דה טוקיו ובבית הספר, התלמידים הושמו אל תרגול תיווך תרבותי והיה להם אפשרות לגלות בהרחבה את אופן פעולתו של מרכז האמנות.
במסגרת Nuit Européenne des Musées, תמצאו את תיווכי־העתיד הללו בשטחי התצוגה. זו הזדמנות בשבילם ליישם את הידע והכישורים שרכשו ולסייע למשפחותיהם ולמבקרים של Palais de Tokyo בהיכרותם עם התצוגות, מהשעה 18:30 ועד 19:30. אל תהססו לפגוש אותם!
סיור מהיר בשלוש התערוכות ברמה נוֹבה-רוטונדה, יחד עם אחד ממדימיורֵי התרבות שלנו, להבהרה ראשונה על תכנן התערוכות.
לאחר הביקור תוכלו להמשיך לשוטט בתערוכות ככל שבכם, כדי להכיר אותן בפרטים יותר לעומק.
סיבובי טוהר. Pauline Curnier Jardin
«Virages Vierges» מסמן רגעי משבר שבהם גוף, סיפורים, אמונות ובנייה חברתית משתחררים ממסלולי הסואפים, ופותחים, בצורה בלתי מצייתת וללא מורא, אפשרויות התפתחות נוספות.
התערוכה המונוגרפית הרחבה הזו מאפשרת לפולי־אן קורנייה ז’ארדן לפרוס את פרקטיקת העבודה שלה דרך אוסף מיצגים מרכזיים ויצירות חדשות. כאן נחשפים האווירות הפנטסמאגוריות שלה, בין תיאטרון, קולנוע וטקס, בשירות נושאים חוזרים: הפליאה בין פגיעות וכוח גוברת על הגוף, מקומה של נשים בחברה, וכן צורות רוחניות וסינכרטיזם פופולרי.
This is where we are. Joseph Grigely
הנגישות יכולה להימסר מתוך המבנה עצמו. בהזמנה לקיים מעשה במקום אחד המופרד בעיקר מאנשים עם מוגבלות, ג’וזף גריגלי בוחר לעסוק בשאלות נגישות והנגלה במקום. איך עשויה הארכיטקטורה של המקום להתאים עצמה? מה יקרה כשמעלית תתחבר למדרגות? איך הגישה לכול אדם הופכת להיות אחריות משותפת?
דרך מכלול יצירות, האמן מנסה כאן לחשוב ולעצב “פרוטזת-גישה” – כלי הן תיאורטי והן חומרי – מתוך ביקורת על תנועתי בעולם כסופר־אדם חרשים, ובאופן שמציע מסלולי תנועה מאורגנים יותר בעולם ומשמעותיים יותר.
Cheryl Marie Wade, Reine-mère des noueux. Lucie Camous et Etienne Chosson
התערוכה נולדת מתוך תמונות מסדרת דוקומנטרית על המשוררת הקליפורנית Cheryl Marie Wade, שהוקלטה על ידי דייין מרוגר. מכונה לפעמים “המלכה־אֵם של Gnarly”, וייד מעורבת בזירה של אמנים בעלי מוגבלות שנפרשת בברקלי בסוף שנות ה־70, לצד תחיית “Disability Studies”. הטקסטים שלה ושל אמנים שעמה נוגעים בהווה במבט על יכולת התפקוד הגופני ובהודעה על עולם חווה רגשית משותפת.
הזמן שבתערוכה משמש לבדיקת עשרות שעות של חומרי-וידאו המספקים תיעוד על קהילה זו בשינוי השנים 1990–2000, וליצירת עריכת וידאו שמאגדת יצירות של אמנים מקשר ישיר או מטפורי לסצנת ה crip בניו־ברלי.
האם אתם מוכנים ליהנות במלואו מהמהדורה החדשה של ליל המוזיאונים בפלאס דה טוקיו?
תאריכים ולוחות זמנים
ב- 23 במאי 2026
מקום
ארמון טוקיו
13, avenue du président Wilson
75116 Paris 16
גִישָׁה
רכבת תחתית קו 9, תחנות "אינה" או "אלמה מרקו"
מחירים
חינם
אתר רשמי
palaisdetokyo.com
