לי מינגווי בגלריה פרוטרן בפריז: תערוכה על הקשר, על המעשה ועל הטקס

הגלריה פרוטרין בפריס מקדישה תערוכה לאמן לי מינגווי, שכותרתה "כאשר היופי מופיע", מה-25 באפריל ועד ה-30 במאי 2026. תערוכת אמנות עכשווית המבוססת על טקס, על אינטראקציה והחוויה של המבקר.

בפריז, הגלריה פארוטין מזמינה אתכם לחשוף את ההצגה כשהיופי נראה, של האמן לי מינגווי, מ25 באפריל עד 30 במאי 2026. זו התערוכה האישית השנייה של האמן הטייפואני עם הגלריה, והראשונה במרחב שלה בפריז. כל המיצב מאחד שבעה פריטים שנוצרו בין 1995 ל-2025, שבו המבקרים מגלים מסלול המורכב Works אינטראקטיביים, מעשים פשוטים ומתמונות לחוות יותר מאשר רק לראות. תערוכה שלא מנסה לכפות מסר סגור דרך יצירותיה, אלא לפתוח שאלה על היופי, על היחסים עם האחר ועל האופן שבו מבקר בוחר, או שלא, להתחייב למה שמוצע לו.

Lee Mingwei chez Perrotin à Paris : une exposition autour du lien, du geste et du rituel — ©Courtesy of STUK, Photo by Kristof Vrancken

התערוכה של לי מינגווי נשענת על צורות מאוד צנועות: פרח, חוט, אבן, שולחן, כיסא, נשימה. הקומפוזיציה הנתפסת ככל־כך פשוטה מייצרת למעשה מערך מורכב מאוד, שבו כל חלק מציץ בהסדר מכוון משלו. בהפרח בדרך (The Moving Garden) המבקר יכול לקחת פרח ביציאה — בתנאי שייתן אותו לבן אדם זקוק במהלך הדרך. בThe Mending Project פריט לבוש משופשף יכול לקבל תיקון באמצעות חוטים צבעוניים, בהתאם לפרוטוקול שממיר שימוש יומיומי לרגעי מפגש ודאגה. הלאה, בThe Copyist’s Paradox נבחנים טקסטים, זמנים ותרבויות שונות כדי לבחון מה פירושו של העתקה — לא כהעתקה מדויקת, אלא כהפיכת זיכרון לבעלות רגשית ואסתטיקה של התפיסה.

הדבר שמאחד את היצירות האלה הוא רעיון הטקס, הנתינה, התיקון והמודעות למה שעובר בזמן. זה גם מורגש ב100 Days with Lily, שנוצר לאחר היעלמותה של סבתא האם של האמן, וביצירותBreath Drawings וChaque Souffle une Danse, שבהן הנשימה, האלבסטר, האור והחשכה מסדרים חוויה איטית, כמעט שקטה. Lee Mingwei מבטא בעצמו את תשומת הלב לשבריריות: "המחשבות והמילים—אולי הצורות הארעיות ביותר של הפעילות האנושית—שרדו את הזמן, והן עדיין איתנו היום. שבריריותה של צורה זו רק מחזקת את נוכחותה", מסביר. גישה זו מכוונת אפוא נגד ההיצף ומעדיפה צורות דיסקרטיות, מופעלות על ידי נוכחות אנושית, הזמן והחזרה.

כשהיופי מתגלה בגלריה פרוטרן היא מציגה זאת כא פחות סדרה של חפצים אלא מסע ניסויים ושאלות. אינכם ניצבים בפני תערוכה מרשימה בהגדרה המסורתית, אלא מול מכלול שמבקש לקחת זמן, להתבונן בפעולה, לקבל שיח אינטראקטיבי או להישאר בצד. בדיוק במקום שבו נותרת למבקר אפשרות בחירה, ניתן להבין מה לי מינגווי מנסה להציג, מבלי לכפות פרשנות יחידה.

דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'