מ-3 עד 6 בספטמבר 2026, התערוכה FIGURAMA, כדי להחזיר את הממשי מאחדת 21 אמנים בינלאומיים של האמנות הייצוגית העכשווית ב-Bastille Design Center, בפריס.

הַתַּרְעוּכָה FIGURAMA מאחדת 21 אמנים בינלאומיים מהאמנות הפיגורטיבית העכשווית, בהנהלת אטינה פרין וסבסטיאן יופיל: Louis Accard, Colleen Barry, Hollis Dunlap, Frédéric Forest, Fabrice Grimard, Amaya Gurpide, H. Craig Hanna, Sébastien Jupille, Thomas Lapine, Kate Lehman, Roman Lehman Schlaht, Alex Lutz, Rachel Marazano, Edward Minoff, Victor Pierrey, Travis Schlaht, Oleksii Shcherbak, Slava Shults, Jordan Sokol, Helen Ström ו-Charles Villeneuve.

אודות התערוכה

בעידן שבו התמונה מתפשטת והזרם הוויזואלי מאיץ עד כדי לשטוף את העין עצמה, החזרה למעשה הראייה הופכת כמעט למחווה מחויבת. לראות באמת, לקחת זמן להסתכל, להחזיר לחוויית העולם תחושה חושית — מתוך פרספקטיבה זו משתבצת התערוכה Figurama, Pour un retour du réel, המוצגת בBastille Design Center מה-3 עד ה-6 בספטמבר 2026, ביוזמת סבסטיאן ז’ופייה, אמן ומייסד של סדנאות Figura, ואתינה פרין, היסטורית אמנות ויזמית של סוכנות האמנות Cūra.

היא מדגישה את הצורך להעמיד את הממשי בחזית היצירה העכשווית, לא כירושה נוסטלגית, אלא כדרישה מעודכנת.

הפרויקט מתבסס על רעיון יסודי: האקדמיזם אינו יעד, אלא בסיס פעולה. הוא מהווה תשתית חיה שממנה כל אמן יכול לפרוש חזון ייחודי. זה לא ניסיון להשיב לעבר קפוא, אלא להפעיל מחדש ידע ותפיסות שהעתידן שלנו—שלעיתים נתון לשליטה של רעיונות ודיבור—הדחק אותם לשוליים. בהקשר זה הציור הפיגורטיבי מקבל תפקיד מרכזי: לא רק לשקף את העולם, אלא להציע חוויה ממנו.

באמצעות התבוננות, היא משחזרת את הראייה; באמצעות החומר, היא מעניקה למה שנראה את עומקו; באמצעות הזמן שהיא דורשת, היא מציגה צורה של התנגדות לנגישות הדיגיטלית המיידית. היצירה כך מתייצבת תחילה כהווייה – חזותית, פיזית – לפני כל פרשנות.

גישה זו מהדהדת את הניתוחים של אוד דה-קררו, שמעידים על היעלמות הדרגתית של המיומנויות לטובת לוגיקות דיבוריות וספקולטיביות. היא מבליטה שבר מתמשך בין אומנות ממוסדת, לעיתים מנוכרת וללא גיל, לבין פרקטיקה שקטה יותר שמחויבת לשליטה, להעברה ולחוויה של המציאות. התערוכה Figurama מככבת בתוך מתח זה ומעניקה נראות למהלכים הללו.

לא מדובר כאן בבט של מבט המפנה עורף לעבר. בדומה לז’אן קלאר, שחשיבתו משלבת ביקורת עם מודעות לשינויים שמתרגשים בזמננו, התערוכה הזו בראש ובראשונה מציגה מסקנה: תקופה החשה צורך באותות חושיים. החזרה אל הדמות איננה נסיגה, אלא שאלה פתוחה: מה קורה ביחסנו לעולם כאשר התמונה נחלצת מן החוויה שעברנו בה בעצמנו?

אמנים שנאספו יחד – ה. קרייג הנא, טרוויס שלאַכט, קייט להמן, קולין בארי, ויקטור פיירִי, סלאבה שולץ, הלן סטרום, אלכס לוץ ופרדריק פורסט וסבסטיאן יופיל, בין היתר – משתפים מחויבות משותפת: עבודה קפדנית המבוססת על תצפית, ידע וניסיון ישיר. יצירותיהם, מעבר לשונותן, מעידות על אותה תשומת לב למציאות ועל אותו הרצון להתחבר מחדש לחוויה חיה של הציור.

Figurama חורג אפוא מהמסגרת הקפדנית של הציור המסורתי ומציע סוג של פיוס: בין מסורת לעכשוויות, בין טכניקה לחירות, בין מבט ובין מחשבה. בהשראת רוח הסדנאות כפי שתיאר גוסטב קורבט, התערוכה מדגישה קהילה בינלאומית של אמנים שבה העברת ידע מהווה מנוף לשחרור, ולא מגבלה.

בנוף אמנותי שלעתים קרובות מפוצל, Figurama מצהירה על המשכיות – לא המשכיות של סגנון, אלא של דרישה: לראות, להבין, לדעת לבצע.

להסתכל כאן זה כבר מעשה.
ואולי כבר צורה של התנגדות.

שישי, 4 בספטמבר, 17:00–19:00: מפגש וחתימה עם המחבר מישל ברנארד

שבת, 5 בספטמבר, 17:00–19:00: ההשקה וחתימה על הספר החדש של האמן פרדריק פורסט, "Somewhere in New York City".

ראשון, 6 בספטמבר, 16:00–18:00: מפגשים אומנותיים עם לואי אקראר, פרדריק פורסט, סבסטיאן ג’ופר, קייט להמן, ויקטור פיריי, טראויס שנלאט והלן סטרום, בין היתר.

ראשון, 6 בספטמבר, 18:00–21:00: כוס סיום פתוחה לקהל.

דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'