נחשב לאחד מלהיטי הרוק האלטרנטיבי, Deftones ממשיך להרגיש את הלב שלנו, אפילו יותר מ-30 שנה לאחר שהוציאו את אלבומם הראשון. הוכחה לכך היא ההשקה, ב-22 באוגוסט האחרון, של "Private Music". האלבום העשירי באולפן של הלהקה הקאליבורית, "Private Music", מוכיח שהלהקה עדיין חיה ובועטת עם יצירות כה עוצמתיות ויעילות כ-", "My Mind Is a Mountain" או "Milk of the Madonna".
אז, כדי להגן כראוי על האלבום הזה, Deftones קבעו לעצמם את הרעיון הטוב לצאת שוב לסיבוב הופעות באירופה ולהתחיל את הסיור ב... פריז! נזכיר שההופעה האחרונה של Deftones באולם פריזי הייתה ב-2017. באותה שנה, הלהקה האמריקאית התארחה באולימפיה. כמעט תשע שנים לאחר מכן, הלהקה מצאה שוב את הקהל הפריזאי שלה ומחליטה לשבת באולם Adidas Arena. כצפוי, הכרטיסים גרפו אתגר גדול ונסחרו במהירות בעת שהושקו למכירה. ב29 בינואר 2026, האולם בצפון העיר מלא עד אפס מקום. המעריצים, משתעממים או נלהבים, רבים מביניהם משוטטים ברחבי האולם בערב זה, בשעה 19:45. אחרים מחכים בסבלנות ומחכים בתור ליד דוכני הממכר כדי לנסות להשיג את אחת הטי-שירט של הלהקה, שמחיריונן עומדים על 45 אירו.
לאחר שני החלקים הפותחים, הסופרים מגיעים לבסוף בשעה 21:42 כדי לעלות לבמה עם Deftones. התפאורה פשוטה ואלגנטית, עם שלושה שטיחים על הרצפה, כמה דרגות בין הפסנתרים והתיבתי שתשמש אחר כך את Chino, מסך גדול ברקע ומלא אורות הממוקמים על הקרקע, בצד ובמ Ombre תלויות. הקהל, שכבר התחמם טוב לאחר ההופעה של דנזל קרי, נמצא באש ובקצה, כאשר Chino Moreno מופיע על הבמה. הקהל ביציע לא מתעכב לקום וכך יישאר לעמוד לאורך כל הערב.
והנה Deftones שפותח חזק עם "Be Quiet and Drive (Far Away)". במהירות, הזמר מקפץ בצעדים קטנים ואיטיים. מגפיים על הרגליים, חולצה ומכנס קצר שמראים את גרביי הספורט הלבנות שלו, Chino Moreno לא חושש לעלות על ההאפים. למרות גיל 52, מנהיג הלהקה הוא אנרגיה בלתי פוסקת. גם עם מיקרופון עם כבל, האומן משוטט לכל עבר על הבמה. הלהקה עוקבת במהירות עם "locked club". נחשים, שאפשר לראות על עטיפת האלבום החדש, מתחילים לנוע על המסך. מבינים שהלהקה מקליפורניה תמשיך לשלב בין להיטים ישנים לשירים חדשים לאורך כל ההופעה.
הקטע "ecdysis", יחד עם הלהיט הבלתי נמנע והקופצני "Diamond Eyes" ו- "Rocket Skates", מהדהדים בחדר ה־Adidas Arena, כאשר כל פעם אנרגיה שופעת קורנת מ־Chino Moreno. הזמר מתפרץ בצעקות קולניות ומשליך את עצמו קדימה, ומושך את כל העין. התוצאה? המנהיג של Deftones מושך אליו את כל תשומת הלב. קשה לגיטריסט Stephen Carpenter או למתופף Abe Cunningham למצוא את מקומם מול הכריזמה של Chino.
ואז מתחלף ל-Digital Bath, הסינגל המצויין my mind is a mountain מתוך האלבום האחרונה, ה-Rosemary המרתק או ה-infinite source, בעוד דמויות מונפשות באיכות גבוהה מושמעות על המסך הגדול. Chino Moreno מפנה כמה רגעים של מנוחה כדי להחליף את החולצה המלוכלכת שלו ולבחור בחולצה לבנה או פשוט לפנות לקהל ולהודות להם על ההגעה. "מה נשמע, אתם נהנים הערב?", הוא שואל, והחום שמגיע מהקהל גורם לזעקות שמחה רמות. המתח מתעצם כשמתחילות הנגינות הראשונות של "Change (In the House of Flies)". אוחז בגיטרה, Chino מעורר כמה פוגוס סוערים בקהל. מאחוריו, על המסך, עולה שמש כתומה בוהקת בהדרגה לפני שמגיעה לשיא שלה בסוף השיר.
המופע ממשיך באותה התלהבות עם "Genesis" ו-"Milk of the Madonna", הממחישות את העושר הרב של הרפרטואר של Deftones.
כחצי שעה אחרי שהחל, Deftones עוזבים את הבמה לרגע, אך חוזרים בהתרגשות עם בתחתית רועשת ומרשימה. אחרי "Cherry Waves", ההערצה של הקהל גוברת כשהתריסים הראשונים של הלהיט הלוהט "My Own Summer (Shove It)" נשמעים באוויר. ללא הפתעה, הם משתוללים ומתרגשים, והגוף שלהם ניער בבעיטות חזקות מול השיר שהפך לקלאסיקה משנות ה-90. שיר שמחזיר אותנו לרגעים המיוחדים והנוסטלגיים, ומזכיר לנו שתמיד יש משהו רענן באמנות שמבוגרת יותר מעשור. ועם שיר עוד יותר עתיק, "7 Words" מ-1995, Deftones סוגרים את ההופעה שלהם אחרי קרוב לשעה וחצי, ומוכיחים שהלהקה הראתה לנו עד כמה אפשר לסמוך עליהם אפילו יותר מ-30 שנה מאז הוקמה. התסכול היחיד שלנו הוא שפתאום חזרנו לגלות שהשירים מאלבום ה-צהוב-שחור שלהם "Deftones" לא שוכבו על הבמה בליל הזה ב-Adidas Arena — היינו שמחים לשמוע דווקא את "Minerva" או את "Hexagram" יותר מכול.
תזכורת:
