כל האהבה יכולה: דרמה על סרטן ילדים בפונאמבול במונמרטר

המחזה Tout ce que peut l’amour, המבוסס על הסיפור של קלואה דופרין ובבימוי של ססיל פריש, יועלה בתיאטרון פאנאמוביל מונמרטר מ-2 במרץ עד ה-5 במאי 2026.

המופע כל מה שאהבה יכולה, המבוסס על הסיפור של שולייה דופרין ובימוי של ססי פרישיטה, יועלה בפונאמבל מונמרטר מ-2 במרס ועד 5 במאי 2026. ההצגה מוקדמת בימי שני ושלישי בשעות 19:00 או 21:00, בהתאם להופעות. Production על ידי הלהקה Les Wonderbiches, היצירה נבנתה על עדות אוטוביוגרפית על המסע של אם המתמודדת עם מחלת הסרטן של בנה. ההצגה, באורך של כ-שעה ועשרים דקות, כוללת חמש שחקניות על הבמה.

הסיפור משחזר את סיפורו של סוליי, שאובחנה כחולה בסרטן בגיל שלושה חודשים. במהלך עשרת החודשים שבהם חיה, הילדה הייתה מוקפת בהוריה ובצוותי הרפואה שהלוו אותה בבתי החולים. אמה, קלואי, משתפת בחוויותיה ובתהליך האבל שאחריו. ההצגה מאירה את השגרה של משפחה המתמודדת עם המחלה, תוך כדי אזכור הרגעים של שמחה שחלקו לפני ובהישרדות מהמחלה הרפואית של ילדיהם. במרכז המחזה, הסיפור מדגיש את הקשר בין האבל לאהבה, המוצגים כאלמנט המרכזי של הסיפור הזה.

הבימוי מבוסס על בנייה דרמטית המשלבת זמנים משתנים. סיפור המסע הרפואי של סוליי משולב בזיכרונות מהתקופה שלפני המחלה ובשנים שלאחר מותו של הילד. על הבמה, דמותה של קלואי מפוצלת: שחקנית אחת מגלמת את האם בזמן האירועים, בעוד שמספרת סיפורה דרך עיני הזמן העומד לפני. מבנה זה מאפשר להציג הן את החוויה המיידית והן את תהליך האבל וההתחזקות שמגיע עם הזמן.

התפאורה משחקת על המתח בין נוכחות וחוסר נוכחות. סוליי מוצגת דרך מארג ריק שנושב בידיהם של השחקנים, המאפשר לרמוז על הילד מבלי לגלם אותו במפורש. שינויי המיקום – בית חולים, זיכרונות משפחתיים או רגעי סיפור – מוצגים דרך התנועות של השחקנים במ surroundings מצומצם במכוון. הבמה מוקפת בחבלים המבליטים מזכירים חגורת אגרוף, מטאפורה למאבק שמתנהל בתוך המשפחה מול המחלה.

השחקנים כוללים את יילו באו, שרה אסכנאזי, מריין מנש, ז'וליאן מסטי ו-רומאן נולה. המוזיקה המקורית הוזמנה מ-מרטיאל בריקלוט ומלווה את הסיפור במש Armada של רגעי מתח ורגעים יותר רגועים. לפי התפישה האמנותית, ההפסקות המוזיקליות האלה עוזרות לעלות על פני הזיכרונות הטובים ורגעי החיבה שעוברים לאורך העלילה.

בהיותו נושא והגשתו באופן נרטיבי, כל מה שאהבה יכולה להביא פונה בעיקר לקהל בוגר ומתבגר שמגלה עניין בסיפורי חיים אוטוביוגרפיים ואל יצירות תיאטרליות עכשוויות העוסקות בנושאים חברתיים ואנושיים. ההצגה עשויה לעניין קהל סקרן שמחפש פורמטים תיאטרליים תיעודיים או עדויות שמובאות על הבמה. מכיוון שנושא ההצגה המרכזי מצביע על סרטן ילדים ואובדן, ההצגה אינה מכוונת בהכרח לקהלים צעירים מאוד.

המופע ממתין לכם בFunambule Montmartre ועד 5 במאי 2026.

דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'