בבימוי של Edward Berger (במזרח, שומדבר לא חדש), קונקלאב עיבד את רב־המכר של Robert Harris ומשתלב בסגנון הבילוש הפוליטי, בלב הוותיקן. כוכב הסרט, Ralph Fiennes, לצד Stanley Tucci ו־Isabella Rossellini, שהושק בהצגות ב־4 בדצמבר 2024, זכה באוסקר לתסריט המעודכן הטוב ביותר (Peter Straughan) ב־2025. הסרט יגיע לנטפליקס ב־7 במרץ 2026.
לאחר מותו הפתאומי של האפיפיור, הקרדינל לורנס אחראי על ניהול הקונקלב, הטקס שבמהלכו הקרדינלים מתכנסים בבדידות לבחור את מחליפו. בתוך החדר הסגור הזה, הטקסיות וההוקרה משולבות במאבקים כוחניים יותר: בריתות שבירות, יריבות, ואסטרטגיות להשפעה – כל זאת תחת לחץ של לוח זמנים בלתי ניתן לשינוי.
בהתאם לתוצאות ההצבעות, לורנס מבין שסוד שהותיר המנוח עלול לשנות את תוצאות הבחירות. בין גילויים מסוכנים למשא ומתן מאחורי הקלעים, הזמן הופך לאויב: לפני שהעשן הלבן יעלה, עליו לחשוף מה המוסד בחר להסתיר.
התסריט של פיטר סטרוג'ן מבוסס על הרומן של רוברט האריס (2016), שהוכן באמצעות תיעוד של המחבר סביב ועידת הוותיקן ב-2013. הצילום התקיים ברומא, במיוחד בסטודיו צ'ייניוקיטא: מאחר שלא היה אפשר להגיע אל הוותיקן, מְקוֹמִים כמו הקפלה הסיסטינית ומגוריי סנט מרטה הושבו למשרד על הסט. ברגר עבד על העריכה והסאונד יחד עם הערן ניק אמרסון כדי להבחין בין סצנות ההצבעה, שהן חוזרות על עצמן באופיין אך תורמות להעלאת המתח הדרמטי.
אדוארד ברגר משובץ מחדש עם המלחין וולר ברטלמן, שכבר זכה בארטסקר על במערב אין כל חדש, עם פסקול שמדגיש טקסטורות מוזיקליות ייחודיות, ביניהן את קריסטל בסאט’. מעבר לפרס האוסקר לתסריט המותאם, הסרט סימן את עונת הפרסים 2025 עם מספר מועמדויות (עריכה, עיצוב הפנים, תפקידי שחקנים, מוזיקה) וזכיות בקטגוריית BAFTA.
הדעה שלנו על Conclave :
בקומדיה של Conclave, הבמאי אדוארד ברגר, שביים את À l'Ouest rien de nouveau, מציג מותחן פוליטי מרתק המתרחש בתוך המבנה הסודי והטעון בהיסטוריה של הוותיקן. המבוסס על הרומן בעל אותו השם של רוברט האריס, הסרט משלב אותנו אל תוך הבחירת הפטריארך, תהליך קדוש שבו יריבויות פוליטיות ומזימות אישיות מתנגשות על רקע רגישות האמונה. בתפקיד הראשי מככב רαλף פיינס כרב הושעה בקסמו, שגולש אל תוך המורכבויות של כוחות פנימיים ומאבקים בתוך כנסייה קתולית הזקוקה לתקומה ולעדכון.
הסיפור נפתח בהצהרה דרמטית: "כסא האפיפיור ריק." מילות אלה, המכריזות על מותו של הפטריארך, מציינות את תחילת הקונקלווה, שבה נקראים הקארדינלים לבחור את יורשו. בהמשך, הצופה מגלה שבמרות השלווה לכאורה של הדיונים, מתחוללת מלחמה שקטה של מניפולציות ושאיפות. בימויו של אדוארד ברגר מחזק את ההבדל הזה, עם תיאורים מדוקדקים על המסדרונות העצובים של הוותיקן, המגיעים לסצנות שיח קצוץ שמגלות מתח והונאה.
בלב העלילה נמצא הקארדינל לורנס, שמגולם על ידי רαλף פיינס, שכישוריו טבולים באינטליגנציה ומוסריות של אדם הנתון במערכת מושחתת. הממונה על ארגון הבחירה, הוא שואף לשמור על הסדר תוך כדי תעוזה להתמודדות עם בריתות קלושות וגילויים מעוררי תהייה, במיוחד סביב הקארדינל בליני (ג'ון ליתגו) והקארדינל הצעיר בניטז (לואיס גנקו). המתח מגיע לשיא כאשר מתברר סוד הנוגע לבניטז, המאתגר את ההגות הדוגמתית שהייתה רווחת במשך מאות שנים.
גם תפקיד משמעותי ממלאה הנזירה, המדגימה איתבלה רוסליני, שהתערבותה חודרת ללב הסיפור בביטוי הלם. היא נראית מאחורי הקלעים של הקונקלווה, ומוסיפה חוכמת מפתח על אישיות הפטריארך שנפטר ועל מצב הכנסייה, ומדגישה שברגע קריטי חוסר ההסכמה בוהקת.
Conclave מציג מעל ומעבר למותחן פוליטי פשוט — הוא חוקר נושאים עמוקים המקושרים לאמונה, לעדכון ולסתירות הפנימית של הכנסייה הקתולית. via דיבורים נוקבים, הסרט מדגים את הפער בין הערכים הרוחניים לבין המציאות הפוליטית. אחת המשפטים המובהקים, שנאמרה על ידי הקארדינל לורנס, מתמצתת את המתח הזה: "האנשים המסוכנים ביותר הם אלו שרוצים להיות פטריארך." המשפט הזה ממחיש עד כמה הבחירה הפטריארכלית היא לעיתים פחות אינטרס אלוהי ויותר סכסוך אנושי.
הסרט לא חושש לעמוד מול שדים פנימיים של הכנסייה. באמצעות דמותו של הקארדינל טדסקו, שמרני נוקשה, ברגר מעלה קרבות פנימיים בין מתקדמים למסורתיים בנושאים כמו הומוסקסואליות או שערוריות סקסואליות. הדיון מגיע לשיא בהכרזה על הזהות הבינ-מינם של בניטז, החלטה נועזת שמזמינה מחשבה על קבלת השונה ועל היכולת של הכנסייה לחבק את המגוון מבלי לזרוק לפח את הדוגמות הבסיסיות שלה.
ברגר מציג שליטה מושלמת באווירה, כאשר המוזיקה, המובנת כתזמון דחוף ועדין, מחרישה אווירה של מתח פנימי, והתמונה מצלמת באסטטיות את נופים הוותיקן, והופכת את הסרט למשהו כמעט מקודש. סצנות ההצבעה באפלת הקפלה הסיסטינית המוארת בנרות נראות עוצמתיות רגשית וויזואלית, מזכירות את המשקל הרוחני של תהליך פוליטי זה.
יחד עם זאת, הקצב האיטי לפעמים עלול להכביד. צופים המחפשים מותחן חטוף עלולים להיתקל בחלל הארוך והמדוד של הסרט, המקדיש זמן לפיתוח הדמויות ולריבודים הפנימיים. חלק מהמבקרים השוו את Conclave לסדרת טלוויזיה, והבחירה הקולנועית נשמרת נאמנה לחומר המקור, ומאפשרת לצופים להיסחף באווירה הפוליטית והדתית כאחד.
הקאסט של Conclave הוא אחד מנקודות החוזקה שלו. רαλף פיינס מגלם באופן מרהיב אדם חכם אך פגיע, סוער בין חובותיו הדתיות לבין מצפונו. איסבלה רוסליני, בתפקיד אחות אגנס, מספקת נוכחות מסתורית ומרתקת, בעוד שג'ון ליתגו ולואיס גנקו מכניסים עומק מורכב לדמויותיהם. כל שחקן תורם להעשיר את הסרט, ומעשיר את תצוגת הקורבנות הפוליטיים והרוחניים של הכהונה.
הסרט אינו רק שיחוש היסטורי או עיבוד ספרותי פשוט — הוא יצירה עכשווית המעלה שאלות כמו זהות מגדרית, קבלת ההומוסקסואליות והתגובה לשערוריות, ומציגכנסייה בעימות מתהדק עם עצמה כדי להישאר רלוונטית. המשפט של בניטז, "אני אחטא עוד יותר כאשר אסתר את עצמות אלוהים מאשר כשאני שומר על גופי כפי שהוא", מייצג את הכוונה שלו לאחד את האמונה עם החיים המודרניים.
עם כל היתרונות, Conclave אינו מושלם. חלק מהדמויות משניות חסרות פיתוח ברור, כמו המוטיבציות של הקארדינל טדסקו או פרטים על הקשר בין הנזירה (רוסליני) למוסדות. כמו כן, בעוד שהסיום נועז ומעורר מחשבה, חלק מהצופים עלולים למצוא אותו פתאומי מדי, ומעט תסכול מכך שחסר סיום שלם יותר.
בסיכומו של דבר, Conclave הוא מותחן פוליטי חכם ועשיר, שמונע על ידי בימוי מוקפד וביצועים יוצאים מן הכלל. Adward Berger מצליח ללכוד את עוצמת המאבקים הפנימיים של הוותיקן, וכן להציע איזון בין מחשבות על אמונה וכוחות פוליטיים. אמנם הקצב המאט והחלקים הלא מפותחים ייתכן ויארגזו חלק מהקהל, אך זה מסמן יצירה נועזת ומרתקת, השזורה בין הקודש לפוליטיקה. הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של הכנסייה הקתולית.
Conclave
סרט | 2024
הקרנה ראשונה בבתי הקולנוע: 4 בדצמבר 2024
יהיה זמין בנטפליקס מ: 7 במרץ 2026
מותח | זמן סרט: שעתיים
בבימוי אדוארד ברגר | בכיכוב ראלף פיינס, סטנלי-tucci, איזבלה רוסליני
שם מקורי: Conclave
ארץ הפקה: ארה"ב
בין טקסיות סגורה ומאבק על ההשפעה, קונclave משלב מתח שיטתי, שמונע על ידי דיוק בטקסים ובהתפתחויות הדרמטיות שמביאות איתן גילויים שמערערים את משמעות הבחירה. הזכייה באוסקר לתסריט המערבי מדגישה את העמודות היציבות של ההסתגלות הזאת, המהרהרת בין הרוחני לפוליטי מבלי להכריע ביניהם.
למוקדם יותר, גלו גם את אוסף ה
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
