סקוט קופר חותם עם Springsteen: Deliver Me From Nowhere על סרט ביוגרפי מוזיקלי המתמקד בהיווצרות האלבום Nebraska, יצירת המופת האקוסטית של ברוס ספרינגסטין. בתפקיד המוזיקאי, ג'רמי אלן ווייט (The Bear, Shameless) נותן הופעה מלאת השראה, מוקף בג'רמי סטרונג, סטיבן גרהם, פול וולטר האוזר, אודסה יאנג וגבי הופמן. הסרט ייצא לאקרנים ב-22 באוקטובר 2025.
הבמאי, הידוע מסרטיו Crazy Heart ו-Les Brasiers de la colère, מאמץ טון אינטימי כדי לתאר את התקופה המכריעה בחייו של הזמר האמריקאי. התסריט בוחן את המתח בין הצלחה לכנות אמנותית, כאשר ספרינגסטין מקליט לבדו, על מכשיר הקלטה בעל ארבעה ערוצים, את אחד מאלבומיו הבולטים ביותר.
צפו בתמונות הראשונות בטריילר הרשמי:
הטריילר חושף אווירה מאופקת ואינטרוספקטיבית, נאמנה לרוח הסרט " נברסקה", עם ג'רמי אלן ווייט מאופק.
ספרינגסטין: Deliver Me From Nowhere
סרט | 2025 | 2:10 שעות
יוצא לאקרנים ב-22 באוקטובר 2025
שם מקורי: Deliver Me From Nowhere
לאום: ארצות הברית
בהשראת אירועים אמיתיים, דרמה ביוגרפית זו חוזרת אל תהליך יצירת האלבום Nebraska, שהוקלט ב-1982 בחדרו של ספרינגסטין. אלבום אקוסטי גולמי זה, המאוכלס בנשמות תועות, מסמן נקודת מפנה בקריירה של הזמר וממחיש את צרכיו לאותנטיות.
ספרינגסטין: Deliver Me From Nowhere מיועד לחובבי מוזיקת רוק וסרטים ביוגרפיים מוזיקליים כמו Walk the Line או Ray. הבימוי המינימליסטי מעדיף את האינטרוספקציה על פני הביצוע, ברוח הדרמות המוזיקליות האינטימיות. הסרט, שצולם בניו ג'רזי ובניו יורק, משחזר נאמנה את המקומות המכוננים בחייו של ספרינגסטין.
ביצירה זו , בהובלתו של ג'רמי אלן ווייט, המצלמה של סקוט קופר מתעדת את הבדידות, את החיפוש אחר משמעות ואת המתח הפנימי של אמן המתמודד עם המורשת שלו. התפקידים המשניים, בגילומם של ג'רמי סטרונג, סטיבן גרהם, פול וולטר האוזר וגבי הופמן, מחזקים את העוגן הרגשי ואת העומק הפסיכולוגי של הסיפור.
בבימויו של סקוט קופר, "Springsteen: Deliver Me From Nowhere" ממשיך את המסורת של סרטי הביוגרפיה המוזיקליים, אך בו בזמן סוטה ממנה באופן מובהק. הסרט מתמקד בתקופה מוגבלת אך מכרעת בחייו של ברוס ספרינגסטין: יצירת האלבום "Nebraska " ב-1982, אלבום מינימליסטי ואינטרוספקטיבי שהוקלט על ארבעה ערוצים בלבד. ג'רמי אלן ווייט מגלם את הזמר, ומציג משחק אינטנסיבי ומאופק, מוקף בג'רמי סטרונג בתפקיד ג'ון לנדאו, המנהל והאיש סודו, ובסטיבן גרהם בתפקיד האב השבור, דמות צללים המרחפת מעל כל תו וכל שתיקה.
הסיפור מתחיל ב-Freehold שבניו ג'רזי, בשחור-לבן, שם ברוס הצעיר מלווה את אמו להביא את אביו האלכוהוליסט מבר. פתיחה זו קובעת את הטון: זהו סרט על זיכרון, קרבה משפחתית וחיפוש אחר זהות, יותר מאשר על תהילה. הנרטיב נע בין ילדותו לתקופת יצירתו של Nebraska, וחושף אמן במשבר, הקרוע בין הלחץ להצליח ובין הצורך שלו באמת אמנותית. ספרינגסטין דוחה את המוסכמות של התעשייה — בלי סינגלים, בלי סיבובי הופעות, בלי עיתונות — ובוחר בפשטות כצורה של יושרה.
סקוט קופר מטפל בחומר זה בבימוי מינימליסטי. הצילומים הכוללים מעגנים את ספרינגסטין בסביבתו הצנועה: בתי פועלים, כבישים אפורים, מוסכים שהפכו לאולפני הקלטות. הצילומים מקרוב חושפים את המתח הפנימי, את מבטו של אדם שאינו מזהה את עצמו עוד בבבואתו. המצלמה, שלעתים קרובות נייחת או זזה מעט, מעדיפה התבוננות על פני הפגנה. הפלטת הצבעים, הנעה בין שחור-לבן לגווני ספיה, מבטאת את המאבק בין העבר להווה, בין זיכרון ליצירה. השתיקה, הנוכחת בכל מקום, הופכת לכלי דרמטי: "השקט יכול להיות קצת רועש", נאמר באחת השורות. המוזיקה, מצדה, לעולם אינה מנסה להמחיש; היא לוחשת, רודפת, מזכירה את מה שספרינגסטין מנסה לברוח ממנו ולמצוא בו זמנית.
ג'רמי אלן ווייט נותן הופעה מרשימה: הוא לא מחקה את ספרינגסטין, אלא מגלם אותו בפגיעותו, בהיסוסיו, בשתיקותיו. המשחק שלו מאופק: הוא משחק עם היעדר מילים לא פחות מאשר עם התפרצויות רגשיות. ג'רמי סטרונג, בתפקיד לנדאו, מציג נוכחות יציבה, כמעט תרפויטית, בעוד סטיבן גרהם, אינטנסיבי, הופך את דッチ ספרינגסטין לדמות רפאים של טראומה פועלית ואבהית. פרשנות זו מהדהדת את תפקידו המרגש בסדרה "Adolescence" של נטפליקס, שבה כבר חקר במדויק את המורכבות של הקשר האבהי. יחד, הם מעניקים לסרט ממד אנושי, נטול כל גרנדיוזיות.
מבחינה תמטית, הסרט בוחן את המאבק בין הצלחה מסחרית לאותנטיות אמנותית, את החזרה לשורשים הפועליים, את בריאות הנפש ואת יחסי אב ובן. זהו פחות סרט על מוזיקאי ויותר הרהור על היצירה כתרפיה. כמו ב "זר מושלם", סרט ביוגרפי המוקדש לבוב דילן, קופר בוחר בדיוק כרונולוגי ולא בפנורמה. אבל בעוד שדילן נעלם מאחורי המיתוס, ספרינגסטין מתעמת כאן עם האנושיות שלו.
עם זאת, צופים מסוימים עלולים לראות בכך קרירות מחושבת. הקצב, האיטי במכוון, מותיר מעט מקום ללהט הרוק שאפשר לצפות לו מנושא כזה. הסרט מעדיף מתח דומם על פני סצינות קונצרט, כאב על פני ביצוע. איפוק זה, המרשים בעיני חלק מהצופים, יאכזב את אלה שציפו לסרט ביוגרפי קלאסי יותר, המלווה ברגעי ניצחון. המבקרים אף התייחסו ל"פריימים סטטיים" או לבימוי המרוסן לעתים יתר על המידה ביחס לאש הפנימית שהוא מנסה לתאר.
Springsteen: Deliver Me From Nowhere אינו סרט בידורי, אלא דיוקן פנימי של אמן המחפש את המשמעות שמאחורי התהילה. לצופים הרגישים לעבודה אינטרוספקטיבית, לניואנסים ולאיטיות, הוא מציע חוויה עמוקה וכנה. לאחרים, הוא עלול להיראות דיסקרטי מדי, כמעט מחניק בשל צניעותו.
סרט ביוגרפי שונה מהמקובל: איטי, רציני, עמוק ואנושי, בכיכובו של ג'רמי אלן ווייט במצב של חסד.
להרחבה נוספת, גלו גם את מבחר הסרטים החדשים של חודש אוקטובר 2025, את הסרטים שיוצאים השבוע ואת המדריך שלנו לסרטים ביוגרפיים המוצגים כעת בבתי הקולנוע.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
