אולימפיאדת פריז 2024 מתקרבת, ועמה מתגברים מדי חודש ההכנות שלהספורטאים האולימפיים, כדי להיות מוכנים לזכותבמדליות רבות ככל האפשרבין ה-26 ביולי ל-11 באוגוסט 2024. החלטנולפגוש כעשרה ספורטאים צרפתים,שכבר העפילו או שינסו להעפילבחודשים האחרונים לפני התחרות, כדי שתוכלו לגלות את התשוקה שלהם ואת עולמם! זו הזדמנות ללמוד יותר עלענפיםפחות מוכרים לקהל הרחב או שנוספו לאחרונה לתוכנית האולימפית,ולתמוך בספורטאיםשריגשו אתכם!
לראיון השישי בסדרה זו, יצאנו לפגוש את מג'די שאלק, הנחשב לילד הפלא של ענף הספורט שלו. מטפס מקצועי בן 19 וזוכה במספר גביעי עולם, הוא דיבר על ענף הספורט שלו,טיפוס, תקוותיו וציפיותיו לקראת אולימפיאדת פריז 2024, בראיוןל-Sortir à Paris. ניצלנו את ההזדמנות כדי לפגוש את אוריאן ברטונה, גם היא בת 19, שכבר העפילה לאולימפיאדה, ולשאול אותה כמה שאלות!
זה פשוט, המטרה היאלהגיע לראש הקיר, שיכול להיות בגובה של 5 עד 20 מטרים באולם! זה טיפוס, ספורט שבו צריך להיות מאוד אינסטינקטיבי ולהתמסר. זה ספורט אישי, אבל יש בו גם הרבה שיתוף וקבוצתיות!
בטיפוס יש שלוש דיסציפלינות: בלוק, קושי ומהירות. באולימפיאדה יהיה שילוב של בלוק וקושי, והמהירות היא בנפרד. במטרה האחרונה, המטרה היא לטפס עד לראש קיר בגובה 15 מטר במסלול זהה, במהירות המרבית, בדרך כלל בצורה של דו-קרב.
ואז, הבלוק, זה יהיה על קירות בגובה 4-5 מטרים וצריך לטפס על מסלולים שונים, ארבעה-חמישה, בזמן מוגבל ולנסות להצליח בכולם. והקושי הוא קיר בגובה 20 מטרים, עם חבל, עם מסלול אחד בדרך כלל, והמטרה היא תמיד להגיע לפסגה!
זה התחיל באוגוסט 2023, עם הכרטיסים הראשונים לאליפות העולם בברן, 3 מקומות לבנות ו-3 מקומות לבנים, אז זה היה די מצומצם. היה טורניר יבשתי שבו נבחרו המנצחים מכל יבשת, וכרגע יש 8 מועמדים בעולם. ויהיו טורנירי מוקדמות עולמיים במאי וביוני, זמן קצר מאוד לפני האולימפיאדה, עם 12 מקומות אפשריים מתוך 20 בסך הכל.
Mejdi - אני לא רוצה להפעיל על עצמי לחץ, אני אוהב לטפס, אני אוהב תחרות, אז זה מרגש אותי עוד יותר לדעת שהאולימפיאדה מתקיימת בבית, ואני רואה בזה יותר דחיפה מאשר לחץ!
מג'די - זה יהיה בבורז'ה! באופן אישי, נולדתי וגדלתי במונטרוי עד גיל 13, אז זה במחוז 93, זה קרוב, בשבילי זה משהו מיוחד מאוד וזה יהיה מדהים להתחרות שם, אני ממש מחכה לזה!
הרבה דברים, כבר עשר שנים ראינו שהספורט באמת מתפתח ומתקדם במהירות רבה. נפתחו אולמות בכל מקום, היו יותר ויותר מטפסים, והעובדה שזה הפך לענף אולימפי נתנה לזה דחיפה ענקית והספורט התפוצץ, וזה דבר נהדר. כדי להתפרנס מהספורט שלנו כבר כספורטאים, אנחנו הרבה יותר וזה נהדר!
התשובה קלה למי שמכיר קצת את ענף הטיפוס, זה היפנים! בעשר השנים האחרונות הם שולטים בסבב העולמי, ובמיוחד בשנה האחרונה, קצת הרעידנו אותם, אבל בתרבות שלהם, טיפוס הוא אחד הענפים הפופולריים ביותר, יש הרבה מטפסים והם מאוד מאוד חזקים! אני לא יודע, יש להם גנים מיוחדים, הם נדבקים לאחיזות, זה מדהים!
Mejdi - זו תחרות כמו כל תחרות אחרת, אז אני מתכונן אליה באותה צורה, אבל כמובן שבמישור המנטלי, אתה ניגש אליה אחרת וצריך להתכונן לכל ההתלהבות שתהיה, שנוחוש אותה עוד יותר בהשוואה לאולימפיאדה אחרת.
אוריאן - לא הרבה, במובן זה שההכנה נעשית בבית בכל מקרה, זה שגרה! אבל מבחינת האתגר, זה כמובן שונה.
מג'די - מאז שהייתי קטן טיפסתי על כל דבר, על עצים, על רהיטים בבית, זה היה משהו אינסטינקטיבי שהיה בי. היה פארק ליד הבית שלי שבו טיפסתי כל הזמן, ואמי קצת פחדה, אז היא מצאה מועדון טיפוס שהכניס ילדים מגיל 8.
הייתי בן 5, עברתי משבר קטן והם נתנו לי לטפס, הם ראו שאני מסתדר מצוין ואמרו, "בוא, אנחנולוקחים אותו"! שם הכל התחיל, ומגיל 10 במיוחד התחלתי לטפס הרבה, גיליתי שיש אולמות בכל מקום ליד הבית שלי. למעשה, ברגע שהתחלתי, לא ראיתי את עצמי מפסיק!
אוריאן - התחלתי בגיל 8, אז זה כבר 10 שנים, וואו! (צוחקת) התאהבתי בספורט הזה מיד, עשיתי הרבה דברים במקביל, היאבקות, רכיבה על סוסים, שחייה, ואז גיליתי את הטיפוס והפסקתי הכל כדי לעשות את זה, ועכשיו זה החיים שלי!
Mejdi - זה התשוקה העיקרית שלי, וזה תופס 99.9% מהחיים שלי, או בעצם 200%! הספורט הזה גרם לי להתבגר מאוד, ויש בטיפוס אלמנט חזק של שיתוף, חילופי דעות, מפגש עם אנשים מכל העולם. זה ממש מדהים לחוות את זה, ואני מאושר.
אוריאן - באמת, זה החיים שלי, כי אני מתפרנסת מזה, זה מה שהופך אותי למי שאני היום, זו הדרך שלי לבטא את עצמי, בסופו של דבר, אני חיה מזה! אחרי זה, זה גם ההשקעה, העבודה, כי זה ההוכחה שלא מקבלים הכל בקלות, צריך לעבוד, לקוות, לרצות כדי לעשות דברים. גם אם ברשתות החברתיות, הטיפוס התפתח מאוד, זה לא קל כמו שאנחנו חושבים, יש הרבה עבודה מאחורי זה!
Mejdi - תמיד הייתי מעריץ של המטפסים הטובים ביותר, תמיד צפיתי בסרטוני טיפוס עם אדם אונדרה והספורטאים הצרפתים הטובים ביותר, כמו מיקאל מוום ומנואל קורנו, ועכשיואני בנבחרת צרפת יחד איתם, זה חלום!
אוריאן - אני מהאיי ריוניון, גדלתי בספורט וכשהתחלתי לעסוק בו, תמיד הייתי קצת מרוחקת ממה שראינו בטלוויזיה, באולימפיאדה. טיפוס הוא ענף ספורט חדש מאוד באולימפיאדה, לא הייתה לנו את התרבות הזו של לצפות בספורטאים האהובים עלינו! אז לא גדלתי כשאני אומרת לעצמי מול מישהו "יום אחד, אני רוצה להיות כמוהו", אלא יותר כשאני אומרת לעצמי שאני רוצה להיות טובה יותר ולהיות חלק מאלה שמעוררים השראה באחרים.
Mejdi - הייתי אומר שזה הסגנון שלי! הוא די ניו סקול ופריסטייל, אני מאוד אוורירי ודינמי בטיפוס שלי, אני מצטיין בסגנון הזה וזה מה שלעתים קרובות גורם לי לנצח ולזכות במדליות!
אוריאן - אני חושבת שכולנו משקיעות יותר ויותר בענף שלנו, אז בכנות, זה יהיה בפרטים הקטנים. אבל הדבר שמאפשר לי להגיד "אוקיי, אם אני כאן, זה בזכות זה", זה ההנאה שאני שואבת מטיפוס הסלעים, ואני נהנית מזה, וגם אם זה אף פעם לא קל ואני סובלת, כי אני יוצאת מאזור הנוחות שלי, זה עדיין כיף להתעורר ולהגיד לעצמי שזו העבודה שלי, אני הולך לטפס!
Mejdi - הצד הקיצוני הזה היה בעיקר לפני 20-25 שנה, הייתי אומר, ממש בהתחלה, בשנות ה-90! כשהתחלתי לטפס, זה כבר היה ספורט משפחתי בשבילי, אבל זה פשוט לא היה מאוד נפוץ. העובדה שנפתחו הרבה אולמות רק הגדילה את האפקט הזה.
אוריאן - זה ענף ספורט שתופס תאוצה. אם מסתכלים על המצב לפני 10 שנים, מספר חדרי הטיפוס אפילו בפריז היה קטן פי 10, אפילו פי 15! זה הפך לפופולרי. בריוניון, כשהתחלתי, לא היו אולמות, טיפסתי לבד בנקיקים, אז בימים מסוימים כשהגעתי, הסלע כבר לא היה שם בגלל הגשם, וזה היה ספורט אתגרי! היו "קראשפדים", מזרנים, אבל אם נפלת, למשל על הקרסול, זה היה הסוף!
זה הרבה יותר מבוקר, אם יש מברשת על המזרן, ננזפים כי אם נופלים עליה, אפשר להיפצע. זה הפך לספורט הרבה יותר קל לעסוק בו, אתה רק צריך לשכור או לקנות זוג נעלי טיפוס, מגנזיה נוזלית, להביא את החברים שלך וזה עולה 10 יורו, זה כיף!
Mejdi - הייתי אומר אולם Arkose במונטרוי, זה היה בדיוק בגיל 10, גיליתי שיש אולם ממש 10 דקות נסיעה באופניים מהבית שלי, הלכתי לשם ערב אחד כדי לנסות ומיד רכשתי מנוי לשנה, ומאותו רגע הלכתי לשם כל ערב במשך שלוש שנים, וזה היה באמת המקום שלי אחרי הלימודים! שם הטיפוס תפס מקום עצום בחיי ושם הכל התחיל בשבילי, אז זה חשוב בעיניי.
אוריאן - מה שסימן את חיי, במובן זה שהיו בו הישגים ומדליות, זה לא מקום, אלא מה שאני חווה בו. אחרי אייל-דה-פראנס, המקום שבו אני מתאמנת כל הזמן הוא Arkose, אני מטפסת רק שם. אני גרה במסי, אז אני מבלה את חיי ב-Arkose שם, ובנוסף, האוכל ממש טעים! (צוחקת)
היכן ניתן לטפס בפריז ובאזור איל-דה-פראנס? מדריך למתקנים הטובים ביותר ולאתרי טיפוס בטבע
מחפשים אתר טיפוס בפריז ובסביבתה? בין אם אתם מחפשים אתר טיפוס בחוץ, אולם טיפוס עם חבלים בפנים או אתרי בולדר ללא חבלים או רתמות, גלו מה יכול לשמח אתכם בכל מזג אוויר! [קרא עוד]
Mejdi - כמובן, יש את חדרי Arkose שהם מעולים, אבל בחוץ יש גם את Fontainebleau שאני מאוד אוהבת ללכת אליו, כשמזג האוויר מאפשר זאת, זה ממש מגניב! זה מאפשר לנשום אוויר צח וזה עושה טוב.
אוריאן - כולנו מכירים את פונטנבלו, כי זה כמעט המקום היחיד באזור שבו אפשר לטפס, ובנוסף זה יער, זה קסום! אני, שבאתי מלה ריוניון, זה מקום שחלמתי עליו כשהייתי קטנה! הייתי נוסעת לשם חודש, פעם בשנה, וכשחזרתי, הייתי עצובה, רציתי לחזור לשם! בסופו של דבר, זה המקום שסימן את חיי כי גדלתי ביער הזה, וזה אושר צרוף ללכת לשם, עכשיו כשאני גרה לידו!
Mejdi - אל תהססו, בואו, תטפסו, רצוי עם חברים כי זה תמיד יותר כיף, יש אולמות בכל רחבי פריז, אז אל תבזבזו זמן ובואו לטפס!
אוריאן - תתאמנו הרבה כדי להתקדם באמת ולהתחיל לטפס, זה טוב לצעירים! טיפוס הוא מאוד פופולרי, יש דעות שונות על אימונים והתקדמות, אבל דבר אחד בטוח ב-100%, צריך לטפס הרבה. בשנים הראשונות, מהרגע שאתה חושב שאתה עדיין יכול להתקדם בטיפוס, אתה צריך ללכת על זה ולא להקשיב לאלה שמדברים על אימוני כוח, פשוט לטפס!
Mejdi - כשהייתי קטן, בגיל 14 בערך, התחלתי להשיג תוצאות בתחרויות. יום אחד, באימון, היה לי יום חלש והמאמן שלי אמרלי"קדימה, אתה קטלני!". ואני לא יודע, זה עורר בי משהו, הוא חזר על זה, ועכשיו זה משפט שאני אומר לעצמי כל הזמן.
אוריאן - משהו שאבי חזר ואמר לי הרבה כשהייתי קטנה הוא "עבודה משתלמת!", כי ההשקעה שאתה משקיע עכשיו היא לעתיד! ובכל פעם שקשה לי ואני אומרת לעצמי שאני לא יכולה יותר, אני אומרת לעצמי את זה, והמצב משתפר.
היכן ניתן לטפס בפריז ובאזור איל-דה-פראנס? מדריך למתקנים הטובים ביותר ולאתרי טיפוס בטבע
