ג'ובאני סיגאנטיני במוזיאון מרמוטאן-מונטה: התמונות שלנו מהתערוכה על הצייר של האלפים

מוזיאון מרמוטאן מונֶה בפריז מציין בגאון את ג'ובאני סגנטיני, מאסטר הסימבוליזם והסגנון הדיוויזיוניסטי, באמצעות תערוכה המוקדשת לנופיו האלפיים, מ-29 באפריל עד 16 באוגוסט 2026. יותר מ-60 יצירות נאספו כדי להציג מחדש את אחד הציירים האיטלקים החשובים, בין הטבע, האור והחיפוש הרוחני.

ההר כאופק פנימי... המוזיאון מוזיאון מרמוטאן מונטה מוקדש לג'ובאני סגנטיני בתערוכה רטרוספקטיבית גדולה בשם אני רוצה לראות את ההרים שלי, מ29 באפריל עד 16 באוגוסט 2026. התצוגה המונוגרפית הראשונה בהיקף נרחב שמוקדשת בצרפת לאמן האיטלקי החשוב הזה, המסלול בחוקר את יצירתו של דמות מרכזית בסימבוליזם ובחלוקה הצבעונית האירופית, בין נופים אלפים, אור הפסגות והחיפוש הרוחני.

ציורי שמן, רישומים בפסטל ודיאגרמות: יותר משישים יצירות, לצד כשלושים עבודות על נייר ממאספיות אירופאיות, משקפות את הדרך של האמן הבלתי שבלוני הזה, שהלך לעולמו בגיל צעיר בשנת 1899. זה שהיה חולם להציג את יצירותיו לציבור פריזאי מוצא היום את הגשמת חלומו הסימבולית בתערוכה זו, שהפקותה מופקדת בידי גבריאלה בלי ו-דיאנה סגנטיני.

המסלול מתחיל באיטליה של תחילת הקריירה של האמן, וממשיך במסעו אל עבר עיירות חבויות בהרי האלפים העיליים השווייצריים, שם בחר למצוא מפלט ולהשפעה. שם, סגנטיני לא מצייר רק את ההר: הוא מעלים אותו לדרגת שותף לשיח שקט בין האדם לסביבתו. כל יצירה תופסת את זיק של אור ייחודי, את העומס באוויר, את המתח בין החיים הכפריים לאידיאלים הרוחניים. אתם עומדים מול נופים שנושמים, שומעים את המחשבות. כמי שממוקדת בא upward progression, התערוכה משרטטת בעשר מחלקות את שלבי ההתפתחות המרכזיים של דרכו האמנותית, ממילאנו ועד למלוג'ה ולמרומי הר שףברג, שם נמצא קצה דרכו ואחיזתו של יצירתו.

חזון אמנותי בין ריאליזם לטרנסצנדנטיות.

מה שמייחד את יצירתו של Giovanni Segantini הוא יכולתו להפעיל את החומר הציורי, על ידי הצבת כתמים בהתאם לעקרונות הדיוויזיוניזם, כדי ליצור אפקטי אור כמעט מרעידים. ביצירתו נפרסים נושאי האם, הבדידות, המוות והגאולה, בתוך נופים שבהם הטבע משמש כמראה לנשמה האנושית. בכך הוא נכלל לחלוטין בתנועה הסימבוליסטית, אך עם כוח חזותי שמזכיר את הדיוק של הריאליזם. התערוכה, שמתוכננת כהעלייה להר, מציגה עבורכם פריטים שונים בגבהים שונים, כמו מטיילים העולים לפסגה.

אנחנו מתקדמים לאורך המסילה מבלי להתרומם פיזית, כל זאת בהנאה מהיצירות, כלומר… בצד תערוכת הרטרוספקטיבה הזו, המוזיאון מציג גם הוקרה לAnselm Kiefer, הנאייצת תחת הכותרת Voglio vedere le mie montagne. בהדה contemporary לעולמו של Giovanni Segantini, האמן חוקר גם הוא את היחסים האלה בין נוף למקום זיכרון, לסבל ולשיא. ארבע יצירות, המוצגות בסוף המסלול, יוצרות כאן דו־שיח חדש בין שתי תפיסות עולם, המרחק בין מדינה למאה ועשרות שנים, אך מאוחדות באותה ההערצה להר הגבוה כמרחב נפשי.

מוזיאון מרמוטן מונה, תפאורה אידיאלית למחווה המיוחלת

שוכן בשכונה השקטה והייחודית של הפרשֻה ה-16, ה מוזיאון מארמוטאן מונֶה, הידוע באוסף האימפרסיוניסטי שלו, מקיים את התערוכה זו, בשיתוף פעולה עם 24 ORE Cultura, ופועלת תחת חסותם הגבוהה של שגרירויות איטליה ושוויץ. המסלול מציג דמות של אמן שנפל לתוך שכחה יחסית בציבור הרחב בצרפת, על אף ההערכה הרבה שהביעו עליו המבקרים בארץ במאה ה־19 והחלום, שלא התממש, להציג בבירת צרפת את הטריפטיכון של הטבע בתערוכת האולימפיאדה העולמית של 1900.

בהופעתה של מסע אלפיני, רוצה לראות את ההרים שלי היא גם מסע פנימי, הזמנה להרהר מחדש על הקשר שלנו לטבע, לבדידות ולתאורה. רגע נדיר שבו ציור ונוף משתלבים ליצירת מרחב של התבוננות והרהור.

דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'