סוזן מייזלס ומרטין פרנק: שתי תערוכות צילום בקרן קרטייה-ברסון

תצלומים מניקרגואה, ארכיוני עיתונות ומאבקים פמיניסטיים: קרן אנרי קרטייה־ברסון מציגה שתי תערוכות כדי להבין כיצד תמונות מספרות את סיפורה של תקופה וממשיכות להסתובב.

מה עולה בגורלן של תצלומים לאחר פרסומם? שתי תערוכות של קרן אנרי קרטייה-ברסון עוסקות בשאלה זו דרך עבודותיהן של סוזן מייזלס ומרטין פרנק. כתבות מצולמות, מסמכים מודפסים וסרטים מאפשרים לעקוב אחר המעבר של דימוי מן השטח אל הזיכרון הקולקטיבי.

סוזן מייזלס, מניקרגואה אל חיי הדימויים

במסגרת ניקרגואה, היסטוריה, זיכרון, סוזן מייזלס חוזרת לעבודת צילום שהחלה ב-1978. באותה תקופה תיעדה הצלמת את חיי היומיום ואת העימותים במהלך המהפכה בניקרגואה. ספרה, שראה אור ב-1981, כולל מבחר ראשון של התצלומים האלה.

לאחר מכן היא חוזרת לפגוש את האנשים שצילמה ולבחון את השימושים בתצלומיה. כשהם מועתקים לציורי קיר, לבגדים או לחפצים, הם מקבלים לעיתים משמעות שונה מזו שהייתה להם בכתבה המקורית. יותר ממאה יצירות, מסמכים וקטעים מסרטים מתחקים אחר הסיפור הזה, שבו התצלומים הם גם חפצים שאפשר לקחת ולעצב מחדש.

מרטין פרנק: לצלם את המאבקים הפמיניסטיים

דימויים, עיתונות ומאבקים פמיניסטיים בוחנת קשר אחר בין צילום להיסטוריה קולקטיבית. מרטין פרנק מתעדת את המחאות של שנות ה־70, בעיקר בפריז, ומשתתפת בהקמת סוכנות Viva בשנת 1972.

התערוכה משלבת תצלומים, שרובם טרם פורסמו, עם כתבי העת הפמיניסטיים שמפיצים את התמונות הללו. היא נמשכת בסדרות נשים ויצירה ו־מקצועות ונשים, שנוצרו במסגרת הזמנות ציבוריות.

שתי נקודות המבט האלה מציעות דרך מוחשית להכיר את עבודתם של הצלמים: מעבר לתצלום שהתפרסם, הן מציגות את האנשים המצולמים, את אמצעי ההפצה ואת שינויי המשמעות המלווים את התפשטותם של הדימויים.

דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'