"מתחת לגשר מיראבו זורם הסיין. ואהבותינו, האם עליי לזכור אותן? השמחה תמיד באה אחרי הצער", כתב גיום אפולינר בשיר המפורסם שלו, שנקרא בפשטות "גשר מיראבו".
נשיא הרפובליקה דאז, סאדי קרנו, הוא זה שהחליט לבנות את גשר מיראבובשנת 1893. המשימה לתכנן את הגשר הפריזאי החדש הוטלה על המהנדסים ז'אן רזל, פול רבאל ואמדאה אלבי.
הם יצרו יצירה יפהפייה, באורך 173 מטר, העשויה כולה ממתכת. הבחירה בחומר זה עשויה להיראות נועזת לתקופה, אך לכל דבר יש סיבה. הרעיון היה לבנות גשר עם עמודים הקרובים מאוד לשני גדות הנהר, כדי להקל על התנועה הנהרית. מכיוון שלא היה ניתן לבנות מבנה כזה מאבן, האדריכלים בחרו במתכת.
גשר מיראבו הוא הגשר המתכתי הראשון המורכב משני שלדים סימטריים, אשר מתקמרים זה לזה ומעניקים למבנה את שיווי משקלו. פלא אדריכלי קטן. בהמשך, רזל ואלבי ישתמשו בידע שלהם בתחום כדי לבנות את גשר אלכסנדר השלישי.
גשר מיראבו, שהוכרז כאתר היסטורי בשנת 1975, מעוטר להפליא בבסיס כל אחד מעמודיו בארבע פסלים אלגוריים הרוכבים על ספינות, מעשה ידיו של ז'אן-אנטואן אינג'לברט, המייצגים את המסחר, הניווט, השפע ועיר פריז.
מומלץ לבקר בו ביום קיץ יפה, כדי ליהנות מהנוף היפהפה הנשקף מהגשר!
מחירים
חינם
