ברגע שהתחלנו להיחשף ליצירות של אנה פון האוסוולף זה היה בשנת 2018. באותה תקופה, האמנית הסקנדינבית כבשה את אולם הגדול בוילט בשולחן פסטיבל וילט אבסוניק. מאז, אנחנו עוקבים אחר כל הופעה שלה בתל אביב, כל פעם מחדש בוגעים במה שהופכת לחוויה מוזיקלית עוצמתית, שמשלבת אמביינט פופ, רוק פוסט ומוזיקת דראון.
לאחר הופעה יוצאת דופן שהתרחשה בכנסייה במזרח פריז, ולאחר קונצרט רועש במרבריה של מונטרויל, אנא פון הוסווולף חזרה לפאריז בשבת, 31 בינואר 2026. והפעם, באולם הטרבנדו, המלא עד אפס מקום, האמנית השוודית עלתה לבמה ב־20:30, לאחר חימום מרשים מאוד, בהופעה של אשתו של אחותה, המוסיקאית והסקסופוניסטית ליסן ריילנדר לווה.
במה עומדים כמובן אוהדים שנולדו עם האמן ומכירים את יצירותיו מאז הימים הראשונים, ואלה שהכירו אותו רק עם הגעת האלבום Iconoclasts, אלבום הסטודיו השישי שלו. יותר פופי ונגיש משלושת האלבומים האחרונים, The Miraculous, היצירה המנותצת All Thoughts Fly והאלבום הנהדר Dead Magic, Iconoclasts משדר אור ואורבניות בו זמנית. «העולם מלא בזבל וברוע», היא שרה ב״Facing Atlas». באלבום Iconoclasts, הזמרת, הנגנית ויוצרת השוודית מעט מוותרת על האווירות הגותיות שהביאו לה את ההכרה, ומשלבת את סקסופון של אוטיס סנדשו ומוכיחה בפעם המי יודע כמה שהיא אמנית ייחודית ואיננה ניתנת לקטלוג.
בהופעה באטרבנד בפריז, את כל הנגינה מנגן ליסן רילאנדר לובה על סקסופון. והקהל מיד נשלח אל הרחבה יחד עם היצירה "התעלמות בהסכמה", מנגינה אינסטרומנטלית שמעלה באיטיות את האווירה. הזמרת וחמשת הנגנים המוכשרים שלה, שלבשו במופע אחיד, מתחילים לנגן את "מול פני אטלס". הקול של אנה, חזק וצלול, נוגע בנו עמוק בלב. אבל זה רק ההתחלה.
קטנה בגודלה, אך עצומה בכישרונה, אנה פון האוסווולף משיכה הלאה עם שיר הייחודי «Mouth». השיר מתפוצץ בעצמת רעש, עד כדי כך שהיא מרחפת עם שיערה הארוך והבלונדיני לקצב התופים. הזמרה השוודית ממשיכה במסע החושני המלא בכל החושים עם שירים נוספים, רובם מתוך "Iconoclasts". בין הצבעים והתווים, אפשר לשמוע את «The Whole Woman», שיר שבו האמנית מנגנת על אורגן הנייד המרהיב שלה, ה"קאנטיגה אורגניטו" המפורסם. אבל הטמפרטורה באמת עולה כשמתחילים להישמע הצלילים הראשונים של השיר שנושא את אותו השם. עד כה, אנה הייתה נעולה על הפיקוד שלה בין המכשירים, אך פתאום היא מחליטה לקחת את המיקרופון החוטי שלה ולצעוד אל הבמה הקטנה בטרבנדו, לפני שהיא מתמוטטת ונשארת שוכבת למשך דקות ארוכות. השיר, שאורכו כעשר דקות, עוד לא נגמר ונדמה כי הוא מתמשך במתחרת אש מרהיבה.
לאחר שהכניסה אותנו לנוף צלילי מרתק ב״An Ocean of Time״, אנה פון הוסוולף grabbing את הגיטרה שלה ומסחררת אותנו ב״The Mysterious Vanishing of Electra״, שיר שמתחיל בהדרגה להוביל אל המיסטיקה הגבוהה. מלווה בקצב טראבי, הקהל מתחיל לתופף בתנועות חופשיות, בעוד שקולה של אנה משלב קסם, בין זוהר לחשכה.
האנרגיה המשחררת והאווירה השאמאנית של ההופעה ממשיכים לשמח אותנו עם הלהיט המדהים « Stardust », שמלווה ב« Aging Young Women », ומעניקים לקהל הפסקה עדינה ורומנטית. ואז מגיע הרגע השיא של הערב עם היצירה המופלאה « Ugly and Vengeful ». במשך יותר מ-17 דקות, אנו נקלעים כלאחר יד אל תוך החשכה, מונעים על ידי עוצמה סונית נדירה וקולה המאגי של אנה. זה כל כך קסום ומסקרן, שאין בכלל חשק שהמופע המיסטי הזה יסתיים לעולם.
זה זמן טוב, אנה פון הוסוולף וחבורתה חוזרות לביצוע נוסף של שני שירים, ההתחלה ב-« Funeral For My Future Children », מתוך "Ceremoy" (2012). לסיום הערב המרהיב והמרגש, הזמרת השוודית בוחרת ב-« Struggle With the Beast ». עם תווים חוזרים של סקסופון שמרכיבים את המנגינה, השיר מזמין באופן בלתי נמנע לחוויה של טראנס. בהופעה זו, מבלי להחסיר דבר, אנה פון הוסוולף הצליחה להוסיף ל-"Iconoclasts" מימד עזה וטעינה שניתן לחוש באופן חי ומוחשי על הבמה.
תזכורת:
