4211 ק"מ: ההצגה שזכתה בפרסי מולר חוזרת לסטודיו מרנייה

4211 ק"מ חוזרת לבמה בסטודיו מריניא מ-4 בפברואר 2026. ההצגה, שזכתה בשני פרסי מולי 2024, מתחילה מחדש בלב הרובע השמיני של פריז. נכתבה ובוימה על ידי אילה נאווידי, יצירה של תיאטרון עכשווי שמספרת את סיפורו של משפחה איראנית שנאלצה לברוח מאיראן ולחפש מקלט.

4211 ק"מ זה המרחק בין פריז לטהרן. זהו המסלול שמ忱ינה ופיריידון עברו, שהגיעו מאיראן למצוא מקלט בצרפת לאחר מהפכה שהרסה את חייהם הכליל. בתם יולדה, שנולדה בפריז, משתפת את סיפורם. מבעד לעיניה, היצירה חוקרת את חוויית הגלות, את הקשר למחוז שנפרד, ואת התקווה המתמידה לשוב הביתה.

הטקסט מבוסס על סיפור אישי בהשראת ההיסטוריה המשפחתית של היוצרת. הסיפור משלב בין תקופות זמן שונות וזויות ראייה מגוונות. הוא מחבר בין זיכרון, שייכות והגדרה עצמית. בבימוי, נבחר עיצוב נקי ופשוט, שמאפשר לשחקנים להפגין את משחקם ולבוא לידי לביטוי דרך הדיבור וההבעה.

השחקנים מחולקים בתורנות, כאשר אוליביה אבלו-גרהאם או קלואה פלוטון, פלוריאן שסווייה או ליו גרנז', איילה נוויסידי או אלכסנדרה מוזאי, דניז טורקמן, בנימין ברנייה או דמיין סובייהראף, פרנסואה ברארד, לולה בלנשארד או ג'ון אסאל, סנדרה פרובסי או סלין לוג'יה, וכן סילביין בגארט או תומאס דרלון, או שאהריר סאדר שאראפי.

4211 ק"מ משקף את הזירה הפוליטית של איראן, בעיצומה של תנועות מחאה רחבות. ההצגה בוחנת את ההשלכות של מעל ארבעים שנות משטר אוטוריטרי, בין אלו who've עזבו, לבין הנשארים ואלו שכבר אינם. היא נוגעת בנושאים של הגירה, של חירות, של מורשת תרבותית והאתגר במציאת מקום בחברה המארחת.

• קרא גם
• הצעות המשתלמות של השבוע parisiin Île-de-France, מ-15 עד 21 בדצמבר 2025

במהדורתה הראשונה בשנת 2023, ההצגה כבר כתרה את קהלי הצופים עם מעל ל-65,000 איש. בטקס הפרסים ה-35 של פרס מולייר ב-6 במאי 2024, היא זכתה לשני פרסים חשובים במיוחד.

ההצגה זכתה בשתי פרסי מולי באירוע ה-35 שהתקיים ב-6 במאי 2024:

• מוליֶּר לתיאטרון הפרטי
• מוליֶּר לחשיפת השחקנית הייחודית לְעֵינֵי אוליביה פאולו-גרהאם

הביקורת שלנו:

אם עדיין לא יצא לכם לראות, בהחלט מומלץ להכיר את ההצגה הזו מאת אילה נבנדי. בהשראת סיפור חייה, היא מספרת סיפור מרגש ומטלטל, בקשר ישיר לחדשות היום. יצירה חשובה לביקור, הן מבחינה תרבותית והן מבחינה חברתית.

אם התיאטרון הוא בידור תרבותי, הוא גם אמצעי להעברת מסר, לספר את ההיסטוריה ולזכות להקשבה. בדיוק כך בחרה עושה אילה נבנדי עם טקסט ובימוי. דמענו, צחקנו והרגשנו את חיי אלפי אנשים. ההצגה מחויבת וחשובה.

הבימוי, במכוון פשוט, מלווה את הסיפור בעדינות ובשיריות. נושאים של הגירה, זהות וחירות נקשרים לאהבה ולמשפחה. חלק מהסצנות עלולות להיראות משניות ולהאריך מעט את ההצגה, אך הכל נשאר ביצירה משמעותית של התיאטרון המודרני.

 

ההצגה המחודשת בסטודיו מרינייה ממשיכה את המסע הזה. היא מציעה הזדמנות מחודשת להכיר מקרוב את היצירה הזו על בימת התיאטרון parisi הייחודית, מותאמת במיוחד למידות של הסטודיו.

המופע ייפתח לצופה בסטודיו מריני החל מה-4 בפברואר 2026.