Grave, הסרט הארוך הראשון של Julia Ducournau, עם Garance Marillier, Ella Rumpf וRabah Naït Oufella, הוא בין הסרטים שמוצגים כעת ב-Disney+ ב-21 ביוני 2026, במסגרת הבחירה היומית שפורסמה על ידי הפלטפורמה. ההבלטה הזו אינה בהכרח תזכיר סרט חדש שמתווסף למלאי.
גרייב
קולנוע | 2017
השקתו בבתי הקולנוע: 15 מרץ 2017
מוצג ב-Disney+ : 21 ביוני 2026
דרמה, אימה | משך: 1 שעות 38 דקות
מאת ז'וליה דוקורנו | תסריט: ז'וליה דוקורנו
עם גארנס מרייה, אלה רמפף, ראבה נאייט אואפלה
לאום: צרפת, בלגיה
אסור למי מתחת ל-16
ב-גרייב, ז’סטין, נערה מתבגרת מבריקה שמוצאה ממשפחה צמחונית וטרינרית, מגיעה לבית ספר לוטרינריה שבו אחותה הבכורה כבר לומדת. במהלך טקס ההכשרה היא נאלצת לטעום פעם ראשונה בשר נא. ההפרה הזאת triggers שינוי פיזי ואישי שמסיט את העלילה לכיוון אימת הגוף.
הסרט הוצג במסגרת שבוע המבקרים בשנת 2016, וזכה בפרס FIPRESCI לפני שזכה בפרס הגדול של פסטיבל ג'ירארמר בשנת 2017 ופרס לואי-דלוק על הסרט הראשון. התהילה שלו התבססה גם על הקרנות מרשימות בפסטיבלים, ובמיוחד בטורונטו, שבהן חלק מההקרנות עוררו תחושת אי-נוחות בקרב הצופים.
הביקורת שלנו על Grave
Grave עדיין לא עלה בבתי הקולנוע בצרפת כשהמנה שלה כבר הקדימה אותה. יצירה זו של Julia Ducournau כבר עוררה רעד של אימה בקדימה, בעיקר לאחר הקאוס הברירי של שני צופים במהלך הקרנת טורונטו. ניתן היה לשאול אז אם הסרט באמת כזה “חשוף” ודם-לבן כפי שמצטייר.
הפעם זו Justine, נערה מוכשרת אך בהתחלה כנראה עדינה ובתולה מהסביבה. כל המשפחה שלה צמחונית ושמחה עם וטרינריה. כך טבעי שהיא תמשיך באותו נתיב. כשלעצמה נכנסת לבית הספר לווטרינריה, חייה עוברים תפנית מכרעת: מהיותה צמחונית היא הופכת לקניבלית.
כך נאמר, והניסיון של הסרט עם שתי מילים עלול להוביל להנחה לספוג גל של דם. ואולם, Grave פחות גרוטסקי מכפי שנראו הדברים, אף שהוא נשאר מעורער באופן עמוק.
הסרט פועל לעיתים באמצעות רמיזות. תמונות סמליות מכינות בעדינות את הירידה של ג׳סטן לתהומות: אורות של מכונית שמכבים, בובת צאן תלויה... רמזים חודרים לסיפור כמו אזהרות שהצופה מזהה לבד.
התרחשות עלילתית מעוטרת בביטחון עצמי אירוני. בהגיעה לבית הספר לווטרינריה, ג׳סטן אבודה, מבטה משועמם, מפוחדת מהאתגר של ההשפלה. התלמידים החדשים מטופלים כמו בעלי חיים, מצייתים לסטודנטים מבוגרים ובוחרים לפועול לפי הצפוי. בעוד הגורל לשמר אתPrinciples שלה, מעודדים אותה לא למרוד, גם כשמדובר באכילת בשר. כאן הדברים מתחילות לצאת משליטה והקשרים מתהפכים.
לג׳סטן בתפקיד הראשי נבחרה Garance Marillier, שאותה כבר סמכה על תפקידו של הסרט הקצר Junior. הבחירה מרהיבה: בתחילת הסרט הצעירה הזו נראית כל כך תמימה עד שקשה לדמיין אותה להיות דמות כה מעוררת אימה. ואולם, כשגרסתה של העגלה הופכת לזאב שטורף בתוך החליבה, משחקה מעורר אי-נוחות. מבטה החייתי, פיוקה של שפתיה והקליפה שלה לבושה בהתפרצות-חיה – אין ספק שג׳סטן הפכה לציידת.
נקודת חוזק נוספת של הסרט היא המוסיקה. לעיתים היא יוצרת ניגוד עם הסצנה, והנקודה בה ג׳סטן צצה אל אחריותה האפלה מסומנת בקטע מרוגש בהשפעות גותיות. בעיבודו של המלחין האנגלי Jim Williams, הפסקול מסייע להעמיק את החוויה ולפעמים להכתיב את הטון הרגשני בכוח רב גם מהתמונות.
Grave משלב בין הומור שחור לבין אימה. סצנות יום-יום שאנשים רבים עשויים לזהות בהן את עצמם מופסקות באכזריות על ידי תפנית לא צפויה. מעבר לקניבליזם, הסרט נוגע בנושאים כמו ההשפלה והחפצה, ההומוסקסואליות וההטרדה. עם זאת, קשה להצביע על מסר חד-משמעי שמסתתרים מא behind the work. כמו כן מצטמצמת סיום שניתן לזהות כבר באמצע הסרט.
Grave בכל זאת נשען על יצירה ייחודית למדי, שנחשבת בז'אנר היסורין.
כדי להעמיק עוד, גלו גם את הבחירה שלנו ב-החדשות של דיסני+ לחודש יוני, המדריך שלנו ל-הצפיות בסטרימינג בכל הפלטפורמות ולבחירת היום מה כדאי לראות היום בסטרימינג.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
