רוֹזָלי, הדרמה ההיסטורית בבימויה של סטפני די ג'יסטו, משודרת ב-Arte ביום רביעי 24 ביוני 2026 בשעה 21:00. עלה לבתי הקולנוע ב-10 באפריל 2024 לאחר הצגת ה-Festival de Cannes, dans la sélection Un Certain Regard, הסרט מציג את נדיה טרשקייביץ', בנוא מגימל, בנימן ביוליי ו- ז'ולייט ארמנֶה.
רוזלי
סרט | 2024
שידור ב-Arte: יום רביעי, 24 ביוני 2026, בשעה 21:00
דרמה היסטורית | אורך: 1 שעה ו-50 דקות
בימאית: סטפאני די ג'יסטו | עם Nadia Tereszkiewicz, Benoît Magimel, Benjamin Biolay, Guillaume Gouix, Juliette Armanet
לאום: צרפת
בצרפת של שנת 1870, Rosalie מספרת על צעירה שעל פניה וגופה מכוסים שערות מלידתה. כדי שלא ידחו אותה, היא הסתירה את השוני הזה זמן רב באמצעות גילוח. נישואה לאבל, בעל בית קפה שמזוהה עם חובות ומוכן להינשא לה רק כדי לקבל את ירושתה, ללא ידיעה על סודה, מאתגרת את האיזון השביר שלה.
רוֹזָלי מסרבת בהדרגה להישאר בלתי נראית. כשהיא נותנת לזקן לצמוח, היא דורשת את הזכות להיראות כאישה ולא כתצפית או כתופעת סקרנות. הסרט בוחן בכך את המקום שמוקצה לגופים השונים, את המבט החברתי ואת האפשרות לאהוב מעבר לנורמות שנכפו.
העניין בשידור זה טמון בהיעד המיוחד של הסרט בקולנוע הצרפתי של זמננו: דרמה תקופתית שמתרכזת בדמות נשית מופלית, בין סיפור אינטימי, מבט חברתי ושחזור היסטורי. הדמות של רוסלי היא השראה חופשית מדמותה של קלמנטין דלאייט, הידועה כאישה עם זקן בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
הסרט עלול לעניין צופים שנמשכים לדרמות היסטוריות שנבנות סביב דמות ייחודית ואתגר הקבלה עצמית. הוא פונה פחות לקהל שמחפש עלילה מהוססת לפי הפעולה או לסרט תקופתי שממוקד בעיקר באירועים ההיסטוריים הגדולים.
התסריט של Rosalie נכתב בשיתוף על ידי Sandrine Le Coustumer ו-Stéphanie Di Giusto, בשיתוף פעולה עם Jacques Fieschi. הקאסט של הסרט כולל גם Guillaume Gouix, Anna Biolay, Benjamin Biolay ו-Juliette Armanet.
הטריילר הרשמי של Rosalie חושף את העולם הוויזואלי של הסרט, בין נוף כפרי למתח אינטימי ולמבט על גופה של גיבורת הסרט.
הדעתנו על רוזלי:
בלב הדרמה ההיסטורית הזו עומדת הצעירה רוזלי, שמוצגת בעוצמה מגנטית על ידי נאדיה טרשסקוויץ', והופעתה משולמת גם על ידי ביצועו של בנואיט מגימל, שמוצג אף הוא בעדינות ובניואנסים. סטפני די גוסטו חורשת על מסע האהבה והקליטה של רוזלי בצרפת הכפרית של שנות ה־1870, מסע רגשי שמקבל חיים באמצעות מוזיקה סימפונית מרהיבה.
הסרט מצטיין ביכולתו להחדיר את הצופה לתקופה המתוארת, בזכות אסתטיקה משובחת התופסת את היופי הגולמי של הטבע ואת המורכבות של מצב האדם. המוזיקה, ובמיוחד כינורותיה, מובילה את הרגש של הצופה דרך שמחות ואבלותיה של רוזלי בדיוק מכונן.
הסיפור סביב הדחף האוניברסלי להיות נאהב כפי שאנו: הקשר המסובך בין רוזלי לבעלה, הנופל בין אהבה, בושה וקבלה, מהווה את חוט השדרה של העלילה ומשקף את הקשיים שבשאיפה לאותנטיות בעולם טעון דעות קדומות. הסרט מתייחס ברגישות לסמני המלחמה ולבדידות הקיום של הדמויות השונות.
למרות שללא ספק יש בו מעלות רבות, הסיפור לעיתים נחלש בדינמיות, שנראה כי הוא נגרר על ידי הריטואל של הקונפליקט המרכזי סביב זקנה/זקפו של רוזלי. בחירה עלילתית זו, על אף שהיא עשירה בסימבוליזם, מתקשה לתחזק עניין לאורך כל אורכו של الفيلم. עם זאת, הנושאים של פוריות, אהבה שאינה במשורה ודמותו המעורפלת של בנימין ביולאי מוסיפים עומקים מעניינים לסיפור, ומאזנים בחלקם את האיטיות.
רוזלי פונה אל מי שמעריכים דרמות היסטוריות עומקות, העשירות בדימוי חזותי ורגשי. אוהבי סיפורי אהבה מורכבים וסיפורים על קבלה עצמית ימצאו כאן עניין. לעומת זאת, מי שמחפש עלילה דינמית וללא זמן לבזבז עלולים להיחסר.
למרות התחושה שהסיפור חוזר על עצמו, רוזלי מתבלטת בזכות עומק הדמויות, היופי האסתטי שלה והחשיפה הרגשית שלה לנושאי אהבה וקבלה.
כדי להרחיב עוד, גלו גם את הבחירה שלנו ב- סרטים, סדרות ותוכניות שכדאי לצפות בהן בטלוויזיה השבוע, את מדריכנו ל- ההשקות בכל הפלטפורמות ו את הבחירה ליום מה לראות היום בסטרימינג.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
