כבר כמה קייצים שההלבן של מוֹדוֹן חוזר ועולה שוב לעניין ציבורי. ברשתות החברתיות ובמדיה המסורתית, אבקת גיר טבעית הזו מוצגת לעיתים קרובות כפתרון כלכלי לרענן דירה ללא מיזוג אוויר. מאחורי השם מעט המסתורי מסתתר מוצר שמוכרים היטב בעלי מלאכה ותושבי האזור הפריסאי: אבקה דקה של גיר שמגיעה מהמכרות הישנים של מוֹדוֹן, בהוה-סאן. בעיקר מורכבת מקרבונט הסידן, שנשכח בעבר לשם הכנה של צבעים, ניקוי מתכות או להלבנת חלונות הראווה של חנויות. היום הוא מושך את הקהל בזכות יכולתו לשקף את קרני השמש.
למשך מאות שנים, הגבעות של מודון נחצבו לסיד לבן ודק במיוחד. המחצבות נסגרו בתחילת המאה ה-20, אך החומר שמר על שמו והפך למונח מרכזי בעולם המלאכה והשחזור.
האבקה הזו מורכבת בעיקר מקרבונות הסידן, עם יחס קטן של חימר. המראה הדק שלה מאפשר שימושים שונים – בצבע, בזהב עלים, בחיתוך או בתחזוקת הבית. לאורך שנים רבות, כמעט בכל בית היה שקיק של לבן מדון להברקת הכסף או לניקוי החלונות.
הרעיון מבוסס על תופעה פיזיקלית פשוטה מאוד: ההשתקפות של האור. כשמערבבים אותו עם מים ואז מיישמים על זכוכית, blanc de Meudon יוצר שכבת לבן זמנית. שכבה דקה זו פועלת כמסך שמחזיר חלק ניכר מהקרינה השמשית לפני שהיא נכנסת למגורים. התופעה דומה לזו שמופעלת בבתי חממה מסוימים, שבהם זכוכית לבנה בקיץ כדי למנוע התחממות יתר של הצמחים.
טכניקה זו עשויה להפחית את הטמפרטורה הפנימית בכמה מעלות בחדרים החשופים לשמש בצורה קלה יותר. התוצאות משתנות בהתאם כיוון פתיחת החלונות, הבדלי הבידוד של הבניין ועוצמת החום החיצוני. כך ניתן לצפות להפחתות של בין 3 ל-7 מעלות צלזיוס בתנאים מתאימים. לאחר מכן, די לשטוף עם מים כדי להיפטר מהשכבה על הזכוכית.
השימוש בהלבן של מדון כדי להגן מהחום איננו כל כך חדש. הרבה לפני שהגיעו מכונות מיזוג, התושבים כבר מחפשים דרכים פשוטות להגביל את השפעות השמש. החקלאים הצבעו את החממות בלבן, ואילו כמה בניינים השתמשו בציפויי לבן בהירים כדי לשקף קצת יותר אור. היתרון המרכזי שלו הוא פשוט: הוא זול יחסית, לא דורש שום התקנה ומשתלף בקלות עם סיום הקיץ. על רקע עליות הטמפרטורות שמתרבות, ההלבן של מדון שוב מושם במרכז הזרקורים.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
