הנה, חגיגות סוף השנה כבר כאן. חלונות הראווהשל בתיהכלבו כבר ערוכים. אורות החגמואריםבכל מקום והעצים כבר קורציםלנו. נותר רק לחכות בסבלנות לבואו של סנטה קלאוס. אך לפני החג הבלתי נמנע הזה, חג אחר כבר עושה כותרות. מדובר בחג סנט ניקולס.
חג סנט ניקולא, הנחגג מדי שנה בסביבות ה-6 בדצמבר, הוא מסורת המתקיימת בעיקר במזרח צרפת, כמו בפלנדריה, באלזס, בלורן או בפרנק-קונטה. אבל מי הוא סנט ניקולא, הנחשב מאז 1477 לפטרון לורן ותושביה? ולמה הוא מחלק מתנות וממתקים לילדים טובים? גלו את מקורותיה וההיסטוריה של מסורת זו.
ראשית, יש לדעת שסנט ניקולאס אכן היה קיים. מאחורי דמותו המפורסמת מסתתר ניקולאס ממיירה, הידוע גם בשם ניקולאס מבארי. הבישוף נולד במאה ה-3 בליקיה, בדרום טורקיה של ימינו, ונפטר ב-6 בדצמבר 343, לאחר שנכלא ונאלץ לגלות למשך מספר שנים. כנוצרי, ניקולאוס ממיירה היה קורבן לרדיפות של הקיסר דיוקלטיאנוס.
אך לאחר מותו יוחסו לו ניסים רבים. המפורסם שבהם? האגדה על שלושת הילדים הקטנים שקמו לתחייה לאחר שנרצחו על ידי קצב. אותו קצב מפורסם הוליד אגדה נוספת, זו של פארה פואטאר, המלווה את סנטה קלאוס בסיבובו ומעניש ילדים סוררים. מאז, ניקולאוס ממיירה הפך לקדוש הפטרון של הילדים והתלמידים, אך גם של הרווקים והאסירים.
בליל ה-5 ל-6 בדצמבר, הוא מחליק לתוך הארובות של המשפחות כדי להניח שם מתנות וממתקים לילדים שהיו טובים. שוקולד, פירות יבשים, אבל גם, ובעיקר, עוגיות זנגביל בדמותו של הקדוש-הבישוף! מצדו, פארה פואטארד אחראי לחלק מתנות הרבה פחות אטרקטיביות, כמו פחם, תפוחי אדמה או בצלים.
חג סנט ניקולאס, הנחגג באוסטריה, בלגיה, הולנד ושווייץ, נותר מסורת חשובה ביותר בלורן ובסביבתה. אז מדוע? הקרב על ננסי אינו זר לכך. כך, כאשר צבא קרל ה-5, הנסיך המופלג, נלחם ברנה השני, דוכס לוריין, בשנת 1477, האחרון החליט להציב את חייליו תחת חסותו של סנט ניקולאס. רנה השני ניצח בקרב, מה שהפך את הקדוש המגן על הילדים לחשוב מאוד בעיני תושבי האזור.
עד כדי כך, שבכל 6 בדצמבר, מספר גברים מחופשים לסנטה קלאוס עורכים סיור בבתי הספר בלורן ובאלזס, מלווים בחמור הנאמן שלהם!
