כרוניקה ל-22 בספטמבר בפריז: הארוחה הענקית של 23,000 ראשי הערים של צרפת בטווילרי

ב-22 בספטמבר 1900, גן הטווילרי מקבל מסיבת ארוחות בהיקף יוצא דופן, עם כ-23,000 ראשי ערים שנאספים סביב שולחן אחד! מתקיימת דווקא על רקע התצוגה העולמית, הארוחה שהיזמה הרפובליקה מגייסת קילומטרים של שולחנות, אלפי מלצרים וכמויות מזון שקשה להעלות על הדעת היום.

ה-22 בספטמבר 1900, ה-jardin des Tuileries כבר לא נראה כמו גן אמיתי. תחת אוהלים עצומים מתפרסים מאות שולחנות שבהם יושבים כמעט 23,000 ראשי ערים מכל צרפת. סלמון, בקר, ברווזונים, פולָרדות, פייזאנים, יינות בורדו ובורגון, שמפניה... פריז אירחה באותו יום אחד מהארחות הגדולות ביותר שנערכו בבירה.

התאריך לא נבחר במקרה. ה-22 בספטמבר 1792 מהווה את היום הראשון של הרפובליקה בלוח השנה המהפכני, למחרת ביטול המלוכה על ידי הקונבנציה הלאומית. 108 שנים לאחר מכן, המשטר הרפובליקה אומץ, אך תולדותיו הקרובים היו סוערים במיוחד, בעיקר בזכות פרשת דרייפוס. בהתקהלות של הנבחרים המקומיים סביב הנשיא אמיל לובֶה, ה- הרפובליקה השלישית מנסה להראות את עוצמתה ואת שורשיה עד הישובים הקטנים ביותר של המדינה.

Éphéméride du 22 septembre à Paris : Le gigantesque banquet des maires de France aux Tuileries — Groupe de maires se promenant lors du banquet des maires organisé à l’occasion de l’Exposition universelle de 1900, jardin des Tuileries, Paris. Une personne porte le drapeau français surmonté d’une pancarte indiquant « Morbihan ». Copyright / crédit : CC0 Paris Musées / Musée Carnavalet – Histoire de Paris – Photo-Club de Paris

בהקשר זה, ראשי־ערים הם אכן חוליה מרכזית ברפובליקה. על פי חוק העיריות משנת 1884, מועצות הערים בוחרות את ראשיהן בערים הרבות בצרפת, ומאחורי כל סרט הצבעים המשולש עומדת אותה הרפובליקה המקומית שההנהגה בפריס שואפת לחגוג.

המסגרת שנבחרה לאירוע החגיגה הזה לא יכלה להיות מרשימה יותר: פריז חיה אז בקצב התערוכה העולמית של 1900, שסיירה אליה מעל 50 מיליון מבקרים, הגרנד פלאס והפטייה פלאס עלו זה עתה על הקרקע, הגשר אלכסנדר השלישי נפתח, המטרו מעביר את נוסעיו הראשונים מאז יולי, וגלגל ענק אדיר מתקרב לבירה. בפריז הזו שמבקשת להציג את המודרניות בפני כל העולם, אפילו ארוחה רשמית חייבת לקחת ממדים monumentaux.

ההזמנה שהוציאה לאור אמיל לובֶה ופייר ולדק-רוסו, ראש הממשלה, פוגשת הצלחה גדולה. מגיעים עירונים מהמרכז אך גם מהטריטוריות הצרפתיות של אלג'יריה, ובפרט מאלג'יר, מאוראן וקונסטנטין. הgares parisiennes רכבות פריז רואות משלחות שמגיעות מכל רחבי הארץ. האתגר הוא אפוא ממש מוחשי: איך ניתן לספק ארוחה צהרים למעלה מ-20,000 אנשים בו זמנית בין רחובות פריז?

הגן הטואילרי משתנה לכבוד האירוע. תחת מבנים זמניים רחבים מסודרות השולחנות באופן שיטתי והאורחים מחולקים לפי המחלקות שלהם. התוכנית שלמעלה, שפורסמה לקראת ערב הארוחה, חושפת את הרשת המסועפת של הגן ואת חלוקת הנציגויות השונות: הקבלת פנים נראית כמעט כמו עיר-זמנית קטנה שהוקמה בין הלובר ו-כיכר הקונקורד.

ההשבה מוטלת על הבית הפריסאי Potel & Chabot, שכבר מתמחה בארגון אירועים בהיקפים חריגים. אין כמובן אפשרות להגיש מנות חמות לפי הדקה עבור קהל כזה: התפריט חושב אפוא סביב מנות שניתן להגיש קר, תוך שמירה על ההדר של ארוחה רשמית גדולה.

לאחר מנות הפתיחה מגיעות דנרות סלמון מצופים בזיגוג פריזאי, פילה בקר בבלווייה, לחמניות ברווזונים מרואן, פולהרדס ברס צלויות, כדורי פייסאנים Saint-Hubert ו–סלט Potel. בהמשך גלידות, קונדסים ומתוקים, בעוד היינות מסודרים לפי Preignac, Saint-Julien, Haut-Sauternes, Beaune, Margaux 1887 ושמפאנייה Montebello.

הכמויות הנדרשות מעוררות כמובן סחרור! המקורות מציינים בערך 2 000 קילו סלמון, 2 500 תרנגולי פולארד וכ-1 500 פייזאנטים, אליהם מצטרפים פירות, קינוחים, קפה ועשרות אלפי בקבוקים. מאות שפים וכ- 2 000 מלצרים משתתפים בשירות. נעשה שימוש אפילו באופניים כדי להעביר הוראות בין המחלקות השונות של החגיגה, מכיוון שהמרחב שיש לכסות הוא גדול!

במרכז הארגון הזה עומד השולחן הנשיאות. אמל לובֶה מוקף בראשי הדמויות הפוליטיות של המשטר, בעוד שחברי הכנסת, הסנאטורים וראשי הערים תופסים את התחומים שהוקצו להם. הרגע החשוב, אגב, הוא נאומו של לובֶה שמזכיר את הקשר בין הרפובליקה של 1900 לזו שנולדה בספטמבר 1792.

זה מה שמבדיל בין סעודה חגיגית בלבד לבין התצוגה העולמית. הרפובליקה השלישית אוהבת טקסים קולקטיביים: טקסי פתיחה, חגים לאומיים, אנדרטאות, סעודות חגיגיות והפגנות גדולות מאפשרים להציג את המשטר בצורה מובחנת.

כאן הסמל יעיל במיוחד. הרפובליקה אינה מאחדת רק שרים, חברי פרלמנט ועובדי מדינה בכירים; היא מזמינה לפריז את נציגי הכפרים והערים הצרפתיות, ואז מסדרת אותם יחד בגן הטואילרי.

התקשורת מיד מדגישה את האופי היוצא-מהדופן של האירוע. La Revue des Deux Mondes, בטור שלה ב-30 בספטמבר 1900, מדברת על "סעודה-ענק", ומציינת שמעולם לא נראתה מסיבה בקנה-מידה כזו. היא גם מציינת ששני שלישים מהערים הצרפתיות היו מיוצגות שם, והקבלת פנים התנהלה באווירה מיוחדת-ידידותית.

למעשה, התמונה כמעט סוריאליסטית כאשר מכירים את טווילרי כיום! במקום ההולכים בשדרה, בינות לבריכות ולכיסאות הירוקים—מתקבלות שורות אינסופיות של מפות לבנות. הנבחרים מוצבים לפי מחוזות, מלצרים ראשיים מסתובבים בין השולחנות וכל מערכת ההסעדה פועלת לפרקי זמן קצרים בתוך הגן… ואז הנוף נעלם!

בשיא התערוכה העולמית של 1900, הרפובליקה השלישית הופכת כך ארוחת צהריים להפגנת מדיניות ופריס לחדר סעודה תחת כיפת השמיים. 23,000 ראשי-עיר חוזרים לעירם עם התפריט שלהם, התוכנית שלהם וזכר ההשתתפות בטקס שכל גזרתו שלישה עדיין נראית, למעלה ממאה שנה מאוחר יותר, כבלתי ניתן לשכפול.

תמונות נוספות מהארוחה הענקית של ראשי העיר בשנת 1900