בבית הקברות פר לשז, ברובע ה ה־20 של פריז, קברו של אוסקר ויילד היה במשך זמן רב יעד להפגנת חיבה יוצאת דופן. במשך שנים הניחו מעריציו של הסופר האירי אלפי נשיקות בשפתון על קברו, עד שהדבר איים על שימור האבן! אך המסורת הזאת, רומנטית ובעייתית כאחת, היא רק הפרק האחרון בסיפור סוער במיוחד. בין שערורייה אמנותית, ונדליזם ואגדות עסיסיות, קברו של אוסקר ויילד בפריז הוא בהחלט לא קבר רגיל!
טיול היסטורי וספרותי בעקבות אוסקר ויילד בפריז
צאו בעקבותיו של אוסקר ויילד, הסופר האירי המפורסם ביותר, בפריז. לאורך חייו, האמן יצר קשר מיוחד עם הבירה, ובשנת 1900 הוא סיים את חייו בבדידות ובחוסר כל מוחלט. טיול נעים! [קרא עוד]
אוסקר ויילד: מקום מנוחתו האחרון בפריז, הרחק מהפאר של חייו בעבר
אוסקר ויילד, שנודע ברוחו הפרובוקטיבית, באמרות השנונות שלו וברומן תמונתו של דוריאן גריי, הוא אחת הדמויות הבולטות של האסתטיציזם — תנועה אמנותית שדוגלת, בין היתר, ביופי וברעיון של «אמנות לשם אמנות». אך מאחורי הסופר המבריק הסתתר גורל טרגי.
לאחר שנידון באנגליה ב-1895 לשנתיים של עבודת פרך בשל הומוסקסואליותו, עזב ויילד את ארצו עם שחרורו. חסר כול ותשוש, סיים את חייו בפריז, שם מת ב-30 בנובמבר 1900, בן 46 בלבד. הרחק מן הכיבודים שיכול היה לזכות בהם, הוא נקבר תחילה בצניעות בבית הקברות של באניו, במחוז או-דה-סן.
רק בשנת 1909 הצליח ידידו הנאמן ומוציאו לפועל של צוואתו, רוברט רוס, להביא להעברת שרידיו אל בית הקברות פר לשז, בחלקה ה־89. וכאן העניינים מתחילים להיות מעניינים!
כדי לחלוק כבוד לסופר, רוברט רוס פנה אל הפסל ג'ייקוב אפשטיין. היצירה מומנה בידי הלן קאריו, מעריצה של וויילד. האמן הגה אנדרטה מרשימה, מפוסלת בגוש אבן במשקל של כ־20 טונות, ובה יצור מכונף מוזר, אי־שם בין מלאך לספינקס.
הפסל, שנוצר בהשראת השוורים המכונפים האשוריים השמורים במוזיאון הבריטי, משתייך לגישה מודרניסטית: הוא נוטש את הייצוגים המסורתיים הקשורים למוות לטובת צורות עוצמתיות ומסוגננות והשפעות אמנותיות עתיקות שעברו פרשנות מחודשת. אלא שיש למונומנט פרט שאי אפשר להתעלם ממנו: היצור מתואר עם סימני מין זכריים בולטים במיוחד!
כאשר הפסל מגיע לפריז ב-1912, הרשויות קובעות שהוא בלתי צנוע ומורות להסתירו. ג'ייקוב אפשטיין מסרב לשנות את יצירתו, והמחלוקת מגיעה עד לעיתונות. האנדרטה תיחשף לבסוף רק ב-1914. אבל המדהים מכול עוד לפנינו…
ב-1961 נפלה פסלו של אוסקר ויילד קורבן למעשה ונדליזם חריג למדי: איברי מינו נשברו ונעלמו. לפי סיפור שמסופר שוב ושוב בבית הקברות פר לשז, שתי מבקרות בריטיות, שהזדעזעו מאיברי המין הנדיבים במיוחד של הדמות, החליטו לפתור את הבעיה בעצמן!
והאגדה מרחיקה לכת עוד יותר: לפי הסיפור, חלקי הפסל שנעלמו נאספו בידי מנהל בית הקברות כדי לשמש לו… כמשקולת נייר! אנקדוטה משעשעת עד כדי אבסורד, אך היא אכן בגדר אגדה. ב-2022 סיפר בנואה גאלו, אז מנהל בית הקברות פר לשז, כי חיטט בארונות שבמשרדו בחיפוש אחר השריד המפורסם הזה. ללא הצלחה! תעלומת גורלם של מאפייני הפסל נותרה אפוא בעינה.
בתחילת שנות ה־90 החלה להתפתח מסורת חדשה סביב קברו של אוסקר וויילד. מעריציו של הסופר החלו להטביע נשיקה בשפתון ישירות על האבן, ולעיתים לצרף אליה מסר אהבה או הצהרת אהבה.
מחווה שהולכת ותופסת במהירות ממדים מפתיעים! עם השנים האנדרטה מתכסה ממש בטביעות של שפתיים אדומות, בלבבות קטנים ובכתובות. מחזה כמעט פיוטי עבור סופר שהפך את האהבה, היופי והחתרנות לכמה מהנושאים המרכזיים ביצירתו.
אבל מה שנראה כמחווה יפה של חיבה הסתיר בעיה של ממש: השומנים שבשפתון חדרו לאבן, והניקיונות החוזרים ונשנים החלישו עוד יותר את המצבה. במילים אחרות, נשיקות האהבה הרסו את קברו של אוסקר ויילד!
כדי להציל את המצבה, שהוכרזה אתר היסטורי מוגן בשנת 1995, נערך בה שיקום נרחב בתמיכת משפחתו של הסופר וממשלת אירלנד. ב-30 בנובמבר 2011, במלאת 111 שנים למותו, הוצגה המצבה המשוקמת באופן רשמי, עם אמצעי הגנה חדש: מחיצות שקופות שמונעות מעתה מהמבקרים לנשק ישירות את האבן.
פתרון יעיל לשימור היצירה יוצאת הדופן הזאת, אף שכמה מעריצים ממשיכים להותיר סימני חיבה על פני הזכוכית! כיום, קברו של אוסקר ויילד הוא עדיין אחד הקברים היוצאי דופן ביותר בבית הקברות פר לשז. מקום שבו נפגשים ספרות, תולדות האמנות, תשוקות שלא באו על סיפוקן ואגדות פריזאיות קטנות.
איזו אירוניה עבור הסופר, שההומור שלו היה עוקצני כל כך: יותר ממאה שנה לאחר מותו, בסופו של דבר היה צריך להגן על קברו… מעודף אהבה!
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
מקום
בית הקברות פר-לשז
Cimetière du Père-Lachaise
75020 Paris 20
חישוב מסלול
נְגִישׁוּת
טיול היסטורי וספרותי בעקבות אוסקר ויילד בפריז
