חתול ססגוני וציפור נוצצת בלב בית הקברות… בהחלט מחזה מפתיע! בבית הקברות מונפרנאס, ברובע ה־14 של פריז, שתי קבורות יוצאות דופן בולטות בין המצבות המסורתיות. מעל אחת מהן ניצב חתול גדול מכוסה בפרחים ובלבבות, ואילו השנייה מתהדרת בציפור מוזרה, שכנפיה פרושות והיא מכוסה במראות. שתי היצירות הן מעשה ידיה של ניקי דה סן פאל (1930–2002), שהתפרסמה בזכות פסליה הססגוניים והראוותניים. אך מאחורי היצירות המפתיעות האלה מסתתרות שתי סיפורי חברות מרגשים במיוחד…
כדי לגלות את הראשונה מבין הסקרנויות האלה, פנו לחלקה 6 של בית הקברות מונפרנאס. כאן אי אפשר לפספס את החתול המרשים הזה, שגובהו כמטר וחצי! גופו מכוסה בפסיפסים צבעוניים, ולצדו פרחים, לבבות וזנב ארוך ומפוספס — והוא נראה כאילו יצא היישר מתוך אגדה לילדים.
אבל מה עושה בעל החיים הזה על קבר? כדי להבין זאת, צריך לחזור לשנות ה־80 ולהכיר את ריקרדו מנון, משתף פעולה קרוב של ניקי דה סן פאל. במשך כעשר שנים ליווה ריקרדו את האמנית בפרויקטים שלה, ובמיוחד ביצירת גן הטארוט יוצא הדופן שלה בטוסקנה. הקשר ביניהם חרג במהרה ממסגרת מקצועית בלבד והפך לידידות עמוקה.
לרוע המזל, ריקרדו חלה במחלה קשה. הוא חלה באיידס ומת ב-1989. לפי קרן האמנות Niki Charitable Art Foundation, האמנית מצאה דמיון בין חברו לחתול: גאה, מסתורי ומפתה. בעת שהיה מאושפז, היא הבטיחה לו ליצור פסל של חתול שיקשט את קברו. הבטחה שהיא אכן קיימה!
על המצבה, כתובת מזכירה עד כמה ריקרדו היה אהוב ועד כמה מותו היה בטרם עת. מאחורי חזותו העליזה, החתול המשעשע הזה הוא בראש ובראשונה הצהרת חברות מופלאה.
כמה שבילים משם, בחלקה ה־18, נראה כי יצירה שנייה של ניקי דה סן פאל עומדת להמריא. הפעם, אין עוד צבעים עזים! במקומם ניצבת ציפור פנטסטית גדולה, שגופה המתכתי ממשיך בכנפיים מכוסות מראות.
פסל בעל מראה כמעט על־טבעי, הלוכד את השתקפויות השמיים והאור. הוא מוקדש לזכרו של ז'אן-ז'אק גץמן, חבר נוסף של האמנית, שגם הוא נפטר מאיידס ב-1992. כדי להנציח את זכרו, הגתה ניקי דה סן פאל את ציפור לז'אן-ז'אק, שנוצרה ב-1998. המבנה שלה משלב, בין היתר, רכיבי מתכת שנלקחו ממחסניו של בן זוגה ושותפה לעבודה, הפסל ז'אן טינגלי.
ליצירה יש גם ממד סמלי: המתכת הכהה והזוויתית מעוררת תחושה של סבל, ואילו הכנפיים המכוסות במראות מרמזות על סוג של שחרור. על הקבר, די במילים ספורות כדי להעניק למחווה הזאת את מלוא עוצמתה:
״לחברי ז'אן-ז'אק, ציפור שעפה מוקדם מדי.״
אם שני הפסלים הללו נראים כה חריגים בין הקברים, הרי זה גם משום שהם נושאים את חותמה האמנותי, המזוהה מיד, של יוצרתם. ניקי דה סן פאל, דמות מרכזית בריאליזם החדש — תנועה אמנותית שהתפתחה בצרפת ב-1960 — התפרסמה, בין היתר, בזכות יצירותיה הידועות נאנות: דמויות נשיות ענקיות, בעלות צורות שופעות וצבעים עזים.
האמנית אוהבת חיות דמיוניות, פסיפסים, דוגמאות נאיביות וחומרים בלתי צפויים. זהו עולם שבו לדמיון, לפנטזיה ולרגש יש מקום מרכזי. אך מאחורי הקלילות לכאורה מסתתרת גם אישה בעלת מחויבות עמוקה.
לאחר שאיבדה כמה מקרוביה, ניקי דה סן פאל נרתמה, בין היתר, למאבק באיידס. כבר ב-1986 פרסמה ספר שנועד להעלות את המודעות למחלה, ששמו AIDS: You Can't Catch It Holding Hands, ובהמשך השתתפה בקמפיינים למניעה. פסלי הקבורה שלה משתלבים אפוא בעשייה אישית ומחויבת כאחד.
כדי להתפעל מהיצירות המדהימות האלה, בקרו בבית הקברות מונפרנאס, שהכניסה הראשית אליו נמצאת במספר 3 בשדרות אדגר קינה, ברובע ה־14 של פריז.
החתול של ריקרדו ממתין לכם בחלקה השישית, ואילו הציפור לז'אן-ז'אק נמצאת בחלקה ה־18.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
מקום
בית הקברות מונפרנס
3, boulevard Edgar Quinet
75014 Paris 14
חישוב מסלול
נְגִישׁוּת



































