רוצים לצאת למסעבהיסטוריה של צרפת? צאו לגלות את הטירות המפוארות של איל-דה-פראנס, שסודותיהן טמונים באבניהן ומחכים לחשוף את עצמם בפני הסקרנים.
ארמון ורסאי הוא אחד הסמלים של כוחם המוחלט של מלכי צרפת. לעולם לא נמאס לשוטט בעולם הזה, שנוצר על ידי לואי ה-14 כדי להדגיש את כוחו בפני העולם כולו! ובכל סוף שבוע, 55 המזרקות הפזורות על פני 850 הדונמים של גני ורסאי מציגות מחזה מרהיב, שירשנו מהמאה השמש!
טירת סן ז'רמן אן לה, שנבנתה במאה ה-12 על ידי המלך לואי השישי הגדול, הייתה בתחילה מבצר גבוה, הממוקם באתר מוגן מפני התקפות. המלכים השתמשו בה כטירת נופש, וסן ז'רמן הפכה למקום המגורים המועדף על המלך פרנסואה הראשון, שהפך את הטירה למ בנה בסגנון רנסנס. המבנה המפואר מאכלס כיום את המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי ומאגד יצירות מופת של עתיקות קלטיות וגלרומניות, כלומר 3 מיליון חפצים, מתוכם 29,000 מוצגים - מהתקופה הפליאוליתית ועד ימי הביניים המוקדמים.
טירת רמבוייה, שהייתה במקור מבצר מימי הביניים, אירחה לאורך השנים נסיכים ומלכים שבאו לנוח במרחק 45 ק"מ מפריז. עם הזמן הפך המבצר לאחוזת נופש מלכותית, עם מקומות שהוקדשו לבילוי של מלכות ונסיכות, כמו המחלבה של המלכה מארי אנטואנט וה בקתה עם צדפים של הנסיכה מלמבאל, מקומות מדהימים ששווה לגלות!
הידעתם שהלובר היה מקום המגורים הראשון של מלכי צרפת? בשנת 1190, המלך פיליפ אוגוסט ביקש להקים טירה מבוצרת כדי להגן על פריז. באותה תקופה, הטירה כללה מבצר מרובע (78 מ' על 72 מ'), מוקף בתעלה ברוחב של כעשרה מטרים. לאחר מכן, הטירה הורחבה על ידי יורשיו, שהפכו אותה למקום מגורים מלכותי פחות צבאי. סן לואי (1226-1270) הקים אולם גדול עם עמודים במרתפי הטירה. פרנסואה הראשון (1494-1547) החליט להרוס את ארמון הלובר ולבנות אותו מחדש בסגנון הרנסנס. הטירה שימשה כמקום מגורים למלכים עד 1681, אז נבנה ארמון ורסאי. עדיין ניתן למצוא שרידים של הטירה המבוצרת במרתפי מוזיאון הלובר, וניתן לחוש את צעדיהם של המלכים באולמות הלובר.
טירה זו, הידועה בתפקידה כמעון מלכותי במאה ה-14, שימשה כבית סוהר מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19: פוקו, המרקיז דה סאד ומיראבו הוחזקו בה. הטירה הוסבה לקסרקטין על ידי נפוליאון הראשון, והייתה אמורה להגן על פריז. כיום היא משמשת כמטה השירות ההיסטורי של משרד ההגנה. כיום ניתן עדיין לבקר בדירות המלך, בסנט-שאפל ואפילו בחלקים העליונים של הצריח!
טירת שאן-סור-מארן (Château de Champs-sur-Marne) אופיינית לבתי הנופש של המאה ה-18 שנבנו באזורים כפריים. הטירה נבנתה בשנת 1708 לבקשתו של האוצר של לואי ה-14, והיא מתהדרת בעיטורים מפוארים בסגנון רוקוקו, וכן בקישוטים סיניים שצויר על ידי כריסטוף הויט (Christophe Huet) באמצע המאה ה-18. מסביב לטירה, גנים המשתרעים על פני 85 דונם מובילים עד לנהר המארן, בזכות שביל באורך 900 מטר המנוקד בחורשות, בריכות, פסלים ואזורים טבעיים ופראיים יותר. ועוד דבר מעניין: חווה בריארדית הצמודה לטירה מאפשרת גם היום לגלות מחלבה במצבה המקורי, עם כלי עבודה תקופתיים המציגים את תהליך ייצור הגבינה ברי.
טירת פונטנבלו היא הטירה המלכותית והקיסרית היחידה שהייתה מיושבת במשך 7 מאות שנים. היא כוללת יותר מ-1,500 חדרים, עם פארק בשטח של 130 דונם, ונשארה במצבה מאז שלטונו של נפוליאון השלישי, שדירותיו הגדולות עדיין ניתן לראות. ביקור בפונטנבלו הוא הזדמנות ליהנות מתצוגה יוצאת דופן של ההיסטוריה, תולדות האמנות והאדריכלות הצרפתית.
טירת Blandy-les-Tours, הממוקמת במרכז כפר ציורי במחוז Seine-et-Marne, אינה מוכרת לרבים, אך היא בעלת מורשת עשירה ששרדה את ההיסטוריה, המלחמות והמאות. טירה מימי הביניים אמיתית, שנשתמרה במלואה, היא אחת הטירות המרשימות ביותר באזור Île-de-France. בואו נצא לגלות אותו.
טירת בבילייה מוזכרת לראשונה בשנת 1560, כבית אחוזה, אך טירת ברטוייל כפי שאנו מכירים אותה (ששמה שונה על ידי משפחת ברטוייל בעת רכישתה), נבנתה בשנת 1830. לטירה נוספו שני אגפים והגן הצרפתי שוחזר. כיום, טירת ברטוי מאכלסת אוסף יפהפה של תמונות קטנות המזמינות אותנו למסע באגדותיו של שארל פרו, עם "עור החמור", "כיפה אדומה", "החתול במגפיים" ועוד.
טירת סן-ז'אן דה בורגרד היא עדות יפהפייה לאמנות החיים במאה ה-17... שמה נובע מהארכיטקטורה שלה, המאפשרת לגינה להיכנס לטירה ומציעה נוף יפהפה של 20 דונם של גנים פורחים. ייחודה נובע מהעובדה שהטירה עדיין מאוכלסת, אך ניתן לבקר בה, כמו גם בגינת הירק הפורחת, באורוות ובלול.
העיר המבוצרת דורדן היא אחד השרידים מימי הביניים השמורים ביותר באזור איל-דה-פראנס. הטירה, שהושלמה בשנת 1222 על ידי המלך פיליפ אוגוסט, שמרה על מרבית המבנים ההגנתיים החדשניים לתקופה: חפירים יבשים, חומות, מגדלים ושער כניסה.
טירת אוור-סור-ואז נבנתה בסביבות 1635 על ידי זנובי ליוני, איש כספים איטלקי עשיר ממקורבה של מארי דה מדיצ'י. ב-1662 נמכרה הטירה לז'אן דה לרי, נשיא-גזבר צרפת, שהפך את האחוזה לטירה בסגנון צרפתי. מאז שופץ הטירה והפך למוזיאון אימפרסיוניסטי, מה שהותיר מעט מקום לארכיטקטורה המקורית בחדרים הפנימיים, אך עדיין נעים ליהנות מהפארק בן 8 הדונמים ומשלושת הגנים: הגן האיטלקי הרנסנסי, הגן הצרפתי והגן האנגלי.
טירת אקואן היא טירה מתקופת הרנסנס שנבנתה במאה ה-16 עבור אן דה מונמורנסי. עבור ביתו, הקונטבל חשב בגדול ושכר את מיטב האומנים של תקופתו, אשר שילבו בו את החידושים היפים ביותר של תקופתם: ריצוף, ויטראז'ים, ציפוי עץ, פסיפסים וציורי נוף, שיש... כיום, טירת אקואן מאכלסת מוזיאון רנסנס, שרוב יצירותיו מקורן במוזיאון קלוני (פריז). שימו לב לשטיח הקיר המפואר של דוד ובת שבע, בגודל מרשים של 75 מטר אורך על 4.50 מטר גובה, ולאחת ההעתקים הראשונים של "הסעודה האחרונה" המפורסמת של לאונרדו דה וינצ'י, שהוזמנה במילאנו בשנת 1506 ממרקו ד'אוג'יונו.
ההיסטוריה של Villarceaux מתחילה במאה ה-11, כאשר לואי ה-7 ייסד מנזר בנדיקטי לנשים שחיו כמעט בבידוד מוחלט. במאה ה-15 נבחר המקום לבניית טירה מבוצרת כדי להגן על ממלכת צרפת. הטירה הבוצרת שופצה עם הזמן, וכיום יש בה שני טירות, מגרש גולף, מקום לינהברפת ישנה ששופצה וחווה עם אדמות חקלאיות.
טירת רוש גויון נבנתה בי מי הביניים עם חומה המוקפת בארבעה מגדלים, אחד מהם בגובה 38 מטרים, המקיפים חצר מרובעת ומגדל. בתקופת הרנסאנס הורחבה הטירה הודות לבניין מגורים ומספר מרפסות הנתמכות בקשתות. טירת רוש גיאון הועשרה בגינה ירקית הגובלת על גדות הסיין בשנת 1741, שהפכה אותה למקום קסום שזכה להערכתם של האימפרסיוניסטים. כיום ניתן לראות בה את חדר השומרים, חדר הביליארד, הסלון הקטן וספרייה מפוארת, ששוחזרו למצבם במאה ה-18.
טירת Jossigny היא אחוזה בסגנון רוקאי שנבנתה בשנת 1753 על ידי ז'אק הרדוין-מנסאר וקושרה על ידי האמן הרוקאי ניקולא פינו. המבנה, ששטחו 2,500 מ"ר, מורכב מבית מגורים ראשי ושני אגפים צדדיים המשמשים כקפלה ומטבח. החצר מוקפת משני צדיה, עם פרדס תפוזים מימין, בדרום, ואורוות משמאל... הטירה עדיין קיימת, אך היא סגורה לקהל (למעט במקרים נדירים). המרכז הלאומי למונומנטים לאומיים פרסם קול קורא להגשת הצעות לפרויקטים שיערכו את הטירה ויפתחו אותה לקהל בשנים הקרובות.
טירת Maisons היא אחוזה יפהפייה הממוקמת בקצה יער Saint-Germain en Laye. היא תוכננה על ידי ז'אן רנה דה לונגוי במקום אסטרטגי, בדיוק על הדרך המובילה את המלך מטירת הלובר לטירת Saint-Germain en Laye. הרעיון היה גאוני: לפגוש את המלך ולהציע לו הפסקה קצרה במהלך נסיעתו. האציל פנה למנסאר כדי שיבנה את הטירה:הוא אף הקצה למלך אגף שלם בבניין, עם "דירת המלך" הכוללת חדר עם תקרה מקומרת וחדר נשפים שתוכנן עבור " המלך השמש". באמצעות אסטרטגיה זו, ז'אן רנה דה לונגוייל קיווה לזכות בחסדי המלך, והמלך אכן הגיע לשהות בו לילה אחד בשנת 1671!
גלו את טירת מונטה כריסטו, האחוזה שדמיין הסופר אלכסנדר דיומא. בגן אנגלי בלב אזור יבלין, בסמוך לסן-ז'רמן-אן-לה, ניצבת טירה בסגנון המאה ה-19 עם טירת איף הקטנה שלה. אנו לוקחים אתכם לגלות את המורשת הנסתרת הזו, המוגדרת כאתר היסטורי.
טירת מלמזון, הממוקמת ברוי-מלמזון במחוז או-דה-סן, מאכלסת כיום את המוזיאון הלאומי הנפוליאוני. במהלך המהפכה, ז'וזפין בונפרטה רכשה את הטירה, והיא הפכה לארמון הקיסרי של מלמזון, ששימש כמרכז הממשל במשך תקופה מסוימת.
האחוזה של שאנטיי קיימת מאז ימי הביניים, אך בתקופת הרנסאנס החליט אנרי דה מונמורנסי לבנות טירה בסגנון הרנסאנס הצרפתי על ידי האדריכל ז'אן בולאן. במאה ה-17, לואי השני מבורבון הזמין אליה אמנים גדולים כמו מולייר, ראסין, לה ברויאר ולה פונטיין. במאה ה-18 בוצעו עבודות בנייה נרחבות: ב-1719, לואי-אנרי, דוכס בורבון, הרחיב את האחוזה עם הוספת האורוות הגדולות, ולאחר מכן, ב-1740, לואי-ז'וזף המשיך את מפעל אביו עם בניית הכפר, התיאטרון ומגרש הטניס. למרבה הצער, הארמון הגדול נהרס במהלך המהפכה, אך נבנה מחדש בשנת 1875 על ידי הדוכס מאומל. מאז 1898, האחוזה פתוחה לקהל הרחב ומציגה את כל האוספים של הדוכס מאומל.
אחוזה קומפיין נרכשה על ידי שארל החמישי כדי לבנות בה טירה מבוצרת. מבנה זה שמר על מראהו מימי הביניים עד להחלטתו של לואי החמישה עשר לשפץ את טירת אבותיו. הוא פנה לאדריכל אנג'ה-ז'אק גבריאל, אך נפטר לפני סיום העבודות. לואי ה-16 התעניין באחוזה זו והמשיך בעבודות השיפוץ עם הקמת האגף החדש המשקיף על הפארק, בעוד שמארי אנטואנט ביצעה שיפוצים פנימיים נרחבים, כגוןדירת המלך ודירת המלכה. הטירה שופצה מחדש תחת שלטונו של נפוליאון הראשון ולאחר מכן תחת שלטונו של נפוליאון השלישי, והעיצובים נותרו גלויים לעין עד היום.
טירת פיירפונד, פנינה אדריכלית מימי הביניים, נמצאת במחוז אואז, כשעה נסיעה מפריז. הטירה נבנתה במאה ה-14 על ידי לואי מאורליאן, ושופצה במאה ה-19 על ידי האדריכל אז'ן ויולה-לה-דוק, שהחזיר לה את מראה המפואר. בביקור בטירה ניתן לגלות אולמות מעוטרים בעושר, אחים מונומנטליים וציורי קיר צבעוניים. הגנים המקיפים את הטירה מציעים נוף פנורמי של יער קומפיין.
טירת שאמבור נבנתה לבקשתו של פרנסואה הראשון בשנת 1519, בתקופה שבה צרפת הייתה בעיצומה של תסיסה פוליטית, אינטלקטואלית, אמנותית ופילוסופית. הטירה נועדה להיות גולת הכותרת האדריכלית של צרפת, סמל כוח שנועד להראות לעולם כולו, עוד לפני ורסאי. החדר המרכזי שלו מיוחד, שכן מדובר במדרגות הכפולות המפורסמות, בהשראת לאונרדו דה וינצ'י, המאפשרות לעולים לא להיתקל ביורדים. יצירת מופת! ניתן ליהנות גם מהגנים (גנים צרפתיים וגנים אנגליים) ומהנהר קוסון, הזורם לצד הטירה.
טירת שברני היא אחת הטירות המפורסמות ביותר בעמק הלואר. הטירה נבנתה בשנת 1624 ושמרה על סגנונה הקלאסי. הדירות בקומה הראשונה מעידות על אמנות החיים הצרפתית: חדר הלידות, חדר המלך, חדר הנשק וחדר האוכל הפרטי... יש לציין כי הפארק, המשתרע על פני כ-100 דונם, כולל גן ירק, גן מתלמדים, גן צבעונים (שניתן להתפעל ממנו בחודשים מרץ ואפריל) ומבוך.
טירת שנונסו ידועה כ "טירת הנשים". היא נרכשה בשנת 1535 על ידי פרנסואה הראשון, והוענקה במתנה לדיאן דה פואטייה, הפילגש של המלך אנרי השני. בשנת 1559, קתרין דה מדיצ'י (אלמנתו של אנרי השני) קיבלה את הטירה והעבירה אליה את המלך הצעיר, יחד עם הפאר האיטלקי. באותה עת, קתרין דה מדיצ'י הפכה את הטירה לארמון ונציאני אמיתי ,"פונטה וקיו" בטורן. גם כיום ניתן לבקר בסלונים של פרנסואה הראשון ולואי ה-14, בחדרי השינה של דיאן דה פואטייה וקתרין דה מדיצ'י, ובעשרות ציורים מאת רובנס, פרימאטיצ'ה, טינטורטו, קורג'ה, ואן לו, מורילו, קלואט, סאסופרטו, אנדראה דל סארטו, ריבלטה, נטייה, ורונזה, פוסין, ואן דייק...
במרחק קצר מגיברני, טירת בונמאר (Château de Bonnemare) היא טירה יפהפייה בסגנון רנסנס מהמאה ה-16, שכדאי לבקר בה בקיץ. הטירה, חצר החווה, הקפלה, האורווה ומפעל הסיידר (כמיטב המסורת הנורמנדית) שרדו את פגעי הזמן ומציעים תפאורה אותנטית שניתן לגלות באירועים מיוחדים, כמו חגים וימי מורשת.
אז, איזה טירה אתם מעדיפים?
