בבימויו של טימור ביקממבנטוב, נחשב אשם (Mercy) מכנס את כריס פראט, רבקה פרגוסון ואנאבל וליס בסרט מתח מדע בדיוני שאמור לצאת לאקרנים ב־28 בינואר 2026. הכתיבה של מרקו ואן בל, הסרט עוקב אחר בלש שמתמודד עם מערכת משפט אוטומטית שהוא עצמו תרם להקמתה, בעולם עתידני שכובש טכנולוגיית בינה מלאכותית.
ב חברה מקושרת בכל סדר גודל, בלש מואשם ברצח אשתו ומזומן למשפט בפני בינה מלאכותית «מושלמת», המדובבת על ידי ריבקה פרגוסון. כאשר האלגוריתם אוסף את הראיות, המואשם צריך להוכיח את חפותו בתוך 90 דקות, תחת עין של מערכת שהוא מכיר היטב כי עיצב חלק מיכולותיה. הסיפור בוחן את המעבר בין חקירה אנושית, חשד כללי ומנגנון מעקב שלם שנמצא בכל פינה.
הבינה המלאכותית האחראית לשפוט אותו הופכת לדמות המרכזית במתח, הן כיריב והן כמראת לאיש המתמודד עם טעות מקצועית. הסרט עוסק באופן שבו מערכת משפט שמתבססת על מודלים חיזויים יוצרת סביבה שהולכת ומסתבכת, כאשר הגיבור נאבק במערכת שהוא בעצמו תרם לאישור קיומה. העלילה מתמקדת בחושך הזמן ובמתח שבין התחושה האנושית לבין הקור הרציונלי של האלגוריתם.
הסרט הארוך ממשיך את הקו הוויזואלי של טימור בקמבהבטוב, בעל דגש על שימוש נרחב בממשקים דיגיטליים ובטכנולוגיות אימרסיביות. צילום בסביבת מציאות חיים עם אלמנטים טכנולוגיים משודרגים, הסרט מציג ארכיטקטורה עתידנית שבה השליטה מבוססת על זרמי נתונים. הטריילר חושף עולם שבו הפיקוד מונע על ידי מערכת אוטומטית של צדק, נושא שנמצא על המשיק לדיונים שהתחילו בדוח מיעוט או אני, רובוט.
הטון משתנה בין אקשן מדויק, מתח נפשי וצפייה בהתדרדרות של מערכת אלגוריתמית, במטרה לדון ב
הדעה שלנו על מורשע בפסילה :
מורשע בפסילה מתרחש בשנת 2029, בעתיד שנמצא בעיקר בקצה הדעת שלנו, שבה מערכת המשפט הפלילי עברה לשורה חדשה עם מכשיר אוטומטי שמכריע בסוגיות קריטיות: ההכרעות הקשות ביותר מתקבלות כעת על ידי בינה מלאכותית. כבר היו שמונה עשר נאשמים שנדונו במערכת הזאת, שמונה עשר גזרי דין, שמונה עשר הוצאות להורג. כשחוקר מואשם ברצח אשתו, יש לו רק תשעים דקות להוכיח את חפותו בפני AI עיקבית שמביטה עליו ללא רחמים. הסרט מציב אתגר קיצוני: סיפור בזמן אמת, ללא פניות, שהופך את המשפט למירוץ ממשי מול המוות.
למרות ביקורות ביקורתיות בעיקר שליליות, מורשע בפסילה מתברר בתור חוויה קולנועית מפתיעה ועוצמתית. במקום לראות בו עוד רעיון טכנולוגי, הסרט בוחר להפיק ממנו את המיטב ולהשתמש בו כמנוע דרמטי. הזמן האמיתי אינו עוד סתם אטרקציה טכנית: הוא יוצר מתח מתמשך, קצב דוהר שלא משאיר מקום לנחמה או רגוע לצופה. כל דקה חשובה, כל החלטה כבדה, וכל פרט יכול להיות קריטי. הסרט נע במהירות מסחררת, בעוצמה מרשימה.
הבימוי, שנחשב לעיתים קרובות לקר ולא חם, דווקא מצליח לתאם באופן מושלם עם נושא הסרט. ממשקים, מסכים, זרמי נתונים, פרזנטציות תלת-ממדיות: האסתטיקה הזו, שנראית צבאית וממוקדת לפרטים הקטנים, תורמת לתחושת עולם שבו האדם הולך ומטשטש בתוך הסטטיסטיקה. הבחירה באסתטיקה דומה לסצנת המסך מחזקת את הרושם שהדמות הראשית כבר כלואה בתוך לוגיקת אלגוריתם שמגזר את חייה. היעדרות הליריקה אינה באה כחולשה, אלא כביטוי עקרוני שמתאים לתהליך הדהומאניזציה של המערכת המשפטית שהיא מתארת.
הסרט מוצא חלק ניכר מעוצמתו גם בזכות האנטגוניסט המרכזי, שמגולם על ידי רבקה פוזנר. המשחק שלה, שמזוהה במכוון כה遠, כמעט לא נוגע באישיות—מעניק ל-AI תדמית קרה ומבשרת נזק. הוא אינו מכונה היסטרית או ישות רעה באורח שטוח, אלא קול רגוע, הגיוני, חד-משמעי—ואת זה בדיוק שמפחיד כל כך. ה-AI לא שונא, לא מהסס, לא סולח: הוא מחשב. ובזה העולם, חישוב לבד מספיק כדי לגזור דין.
ההבדל הקריטי שעושה את מורשע בפסילה לייחודי הוא המסר הטמון בו. הסרט לא מטרתו רק להציג טכנולוגיה באופן ישיר, אלא לשאול כיצד אנו מתייחסים באופן קולקטיבי למשולת המוסרית שהוטלה על מכשיר מלאכותי. מה המשמעות של להפקיד את עונש המוות בידי אלגוריתם בלבד? האם ניתן לתת אמון במשפט ללא תחושת בטן, בלי אינטואיציה ובלי מובן אנושי? החשיפה הסופית— שברורה שהכל תלוי בחישובים, ושאין באמת הבדל מהותי בין מורשעים אלה לשאר האדם— מהדהדת כהזהרה קשה. העתיד הזה אינו דיסטופי רחוק, אלא היפוך קלוש של ההשלכות המודרניות שלנו.
אמנם הסיפור לא שופע ההפתעות הסביבתיות המורכבות אולי של תסריטים מתוחכמים, וחלק מהתפקודים המשניים נשארים מעט מאחור, אבל הסרט משלים זאת ביכולת הפנטסטית שלו לנהל קצב, הוויית רעיונית ברורה ומחויבות מוחלטת לרעיון המרכזי. במקום לנסות להפתיע באקספוזיציות אלגוריתמיות מסובכות, מורשע בפסילה בוחר בישירות ובדחיפות—ומקבל בכך כוח כאמצעי להבנה.
מורשע בפסילה מציג בפנינו מותחן מדע בדיוני מתוח, מרתק ובעיקר מייאש. יצירה שלא שואפת להרשים או לרצות, אלא להציב את הצופה בפני שאלה אי-נוחות: מתי הסכמנו לוותר על אנושיות במערכת המשפט? סרט שאולי לא מושלם, אבל בעל עוצמה קרבית וקולנועית שראויה לתשומת לב בזירת המדע הבדיוני של היום.
הוכרז באשמה
סרט | 2026
הבכורה בקולנוע: 28 בינואר 2026
מותחן, מדע בדיוני | אורך: לא נקבע
מאת תימור בקמבטוב | עם כריס بریٹ, ריבקה פרגוסון, אנाबל ווליס
שם מקורי: Mercy
לאום: ארה"ב
הורשע בפסילה משתלב בזרם העכשווי של סרטי מדע בדיוני שמעלים שאלות על מקומו של האדם מול המכונות ועל הלגיטימיות של מערכות קבלת ההחלטות האוטומטיות. בשילוב של מתח עלילתי ומחשבות אתיות, הסרט מציג דמות אפלה של עתיד שבו הטעות האנושית עלולה להידחק לפינה לטובת צדק אלגוריתמי חסר רחמים.
להמשך החוויה בקולנוע, עיינו ב< a href="/he/tachbivim/sedrat-colnoa-festival/guides/197468-hqrnwt-hqwlnw-hzpwywt-bynw-r-2026" >הקרנות הקולנועיות של ינואר, ב< a href="/he/tachbivim/sedrat-colnoa-festival/guides/284998-yzh-srt-lr-wt-hywm-bqwlnw" >הסרטים המומלצים עכשיו וב< a href="/he/tachbivim/sedrat-colnoa-festival/guides/335471-srty-md-bdywny-skd-y-lr-wt-bqwlnw" target="_blank" >הבחירה שלנו של סרטי המדע הבדיוני החדשים לשנה.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
