הטמפרטורה עומדת על 2°C והשמיים אפורים, אך יחד עם זאת… התחילו לרדת פתיתי שלג. זו לא אשליה אופטית, אלא תופעה מטאורולוגית מוכרת. עבור רבים, השלג קשור ל0 מעלות, אך ההבנה המדעית מורכבת יותר. לא פעם רואים ירידות של שלג שמצטברת על הקרקע למרות שהטמפרטורה הסביבתית טכנית נמצאת במעל לנקודת ההקפאה.
אבל אז, איך ייתכן שבמקום להימס ולהפוך לגשם לפני שנגיע, קרחוני השלג לא משתנים למים לפני שהם מגיעים לרחובותינו? המכונה "שלג של התחממות" או "איזותרמיה", התופעה הזו מבוססת על מכניקה מדויקת. הנה שלוש הסיבות העיקריות שמאפשרות לשלג לשרוד ולהגיע עד אלינו.
השלג אינו נוצר בגובה הרחוב, אלא בעולמות הרים גבוהים מאוד, שם הטמפרטורות נמוכות מאוד (לעיתים בין -10°C ל-20°C). אם שכבת האוויר החמימה הקרובה לפני הקרקע דקה מאוד (מספר מאות מטרים), לדובון השלג פשוט אין זמן להימס לגמרי לפני שמגיע לפני הקרקע. במצב כזה, הוא מתקבל בצורת "שלג רטוב" או "מרק", אך ברמה כללית עדיין מדובר על קרח.
זהו המקרה המפתיע ביותר. כדי שפנינה תינמס, היא צריכה חום. אם היא נופלת באוויר מאוד יבש, חלק מהשלג יתאדה ישירות. תהליך ההתאדות הזה צורך אנרגיה וגורם לקירור מיידי של האוויר שמסביב לפנינה. כך, הפנינה יוצרת לעצמה "בולע קר" מוגן שמאפשר לה לעבור באזורים בטמפרטורה של 3°C או 4°C מבלי להימס מהגשם.
כאשר מתחילה שלג כבד, כמות גדולה של פתיתי שלג קרים קופאים במהירות את שכבת האוויר החמה שהם חוצים. כשהפתיתים נמסים, הם "מוציאים חום" לאוויר הסביבתי. בהדרגה, הטמפרטורה באוויר מתחילה לרדת, ומתקרבת ל-0°C. לכן אנחנו often רואים כיצד הגשם הקר הופך לשלג תוך דקות ספורות.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
