הארי קיין זוכה בכדור הזהב לשנת 2026 ביום שני, 26 באוקטובר 2026, בטקס שנערך בלונדון פלדיום שבלונדון, לפני קיליאן אמבפה ולמין ימאל. אצל הנשים, אלכסיה פוטייאס זוכה בפרס בפעם השלישית ומשתווה לאייטנה בונמטי.
הארי קיין זוכה בכדור הזהב 2026, ביום שני, 26 באוקטובר 2026, בלונדון פלדיום שבלונדון. החלוץ האנגלי של באיירן מינכן מקדים את קיליאן אמבפה ואת לאמין ימאל, ויורש את עוסמאן דמבלה, שזכה בתואר בשנה שעברה בתיאטרון שאטלה, ברובע הראשון של פריז. אצל הנשים, הספרדייה אלכסיה פוטייאס זוכה בכדור הזהב השלישי שלה.
במהדורה הראשונה שלו מחוץ לפריז, הגביע מוענק אפוא לאנגלי, בבירתו שלו. מבחינת פריז, הערב מותיר טעם מעורב: דמבלה מסיים במקום השביעי, אך PSG, שמגרשה הביתי הוא פארק דה פראנס ברובע ה־16, נבחר למועדון השנה. הנה הדירוג המלא, לגברים ולנשים, ורשימת הזוכים של הערב.
מדוע הארי קיין זוכה בכדור הזהב לשנת 2026?
לקיין היה המאזן המספרי המרשים ביותר בעונה, עם זכייה באליפות הבונדסליגה עם באיירן מינכן ומקום שלישי בגביע העולם עם אנגליה. מוקדם יותר באותו ערב הוא כבר קיבל את גביע גרד מילר למלך השערים: צמד פרסים המתגמל חלוץ שמצטיין בעקביות נדירה.
צריך לחזור למייקל אואן, זוכה התואר ב-2001, כדי למצוא אנגלי ברשימת הזוכים. לפניו זכה קווין קיגן ב-1978 וב-1979, בובי צ'רלטון ב-1966, וסטנלי מתיוס היה הזוכה הראשון ב-1956. אירועי המהדורה ה-70 נערכו דווקא בלונדון כמחווה למתיוס: שבעים שנה לאחר מכן, המעגל נסגר באותה זירה.
מהו הדירוג המלא של כדור הזהב 2026?
אחרי קיין, קיליאן אמבפה תופס את המקום השני ולאמין ימאל משלים את הפודיום. פ.ס.ז' מציבה שלושה שחקנים בעשירייה הראשונה: חביצ'ה קברצחליה (במקום השישי), עוסמאן דמבלה (במקום השביעי) ופביאן רואיס (במקום העשירי). מייקל אוליסה, במקום התשיעי, הוא הצרפתי השלישי בעשירייה הראשונה.
- 1: הארי קיין (אנגליה, באיירן מינכן)
- 2: קיליאן אמבפה (צרפת, ריאל מדריד)
- 3: לאמין ימאל (ספרד, ברצלונה)
- 4: רודרי (ספרד)
- 5: ליונל מסי (ארגנטינה, אינטר מיאמי)
- 6: חביצ'ה קברצחליה (גאורגיה, פ.ס.ז׳)
- 7: עוסמאן דמבלה (צרפת, פ.ס.ז׳)
- 8: ארלינג הולאנד (נורווגיה, מנצ'סטר סיטי)
- 9: מייקל אוליסה (צרפת, באיירן מינכן)
- 10: פביאן רואיס (ספרד, פ.ס.ז׳)
בהמשך הרשימה, ג'וד בלינגהאם כמעט נכנס לעשירייה הראשונה, כשהוא מדורג במקום ה־11. שבעה שחקנים נוספים מפריז סן־ז'רמן מופיעים במקומות 13 עד 25, ובראשם אשרף חכימי (13) וויטיניה (14). הצרפתי ויליאם סאליבה והסנגלי סאדיו מאנה נועלים את הרשימה, בשוויון במקום ה־29.
- 11: ג'וד בלינגהאם (אנגליה, ריאל מדריד)
- 12: פאו קובארסי (ספרד, ברצלונה)
- 13: אשרף חכימי (מרוקו, פריז סן־ז'רמן)
- 14: ויטיניה (פורטוגל, פריז סן־ז'רמן)
- 15: דקלן רייס (אנגליה, ארסנל)
- 16: פראן טורס (ספרד, ברצלונה ולאחר מכן פריז סן־ז'רמן)
- 17: ויניסיוס ז'וניור (ברזיל, ריאל מדריד)
- 18: מארק קוקורייה (ספרד, צ'לסי ולאחר מכן ריאל מדריד)
- 19: ז'ואאו נבש (פורטוגל, פריז סן־ז'רמן)
- 20: ויליאן פאצ'ו (אקוודור, פריז סן־ז'רמן)
- 21: גבריאל (ברזיל, ארסנל)
- 22: לאוטרו מרטינס (ארגנטינה, אינטר מילאנו)
- 23: נונו מנדש (פורטוגל, פריז סן־ז'רמן)
- 24: לואיס דיאס (קולומביה, באיירן מינכן)
- 25: מרקיניוס (ברזיל, פריז סן־ז'רמן)
- 26: דאיו אופמקאנו (צרפת, באיירן מינכן)
- 27: ברונו פרננדש (פורטוגל, מנצ'סטר יונייטד)
- 28: חוליאן קיניונס (מקסיקו, אל-קאדסיה)
- 29 בשוויון: ויליאם סאליבה (צרפת, ארסנל)
- 29 בשוויון: סאדיו מאנה (סנגל, אל-נאסר)
אלכסיה פוטייאס זוכה בכדור הזהב השלישי שלה לנשים
עם הזכייה הזו, אלכסיה פוטיאס זוכה בפעם השלישית בכדור הזהב לנשים, לאחר הזכיות ב-2021 וב-2022. הספרדייה, שעזבה בקיץ את ברצלונה לטובת לונדון סיטי ליונסס, מצטרפת בכך לבת ארצה אייטנה בונמטי, שזכתה בתואר שלוש פעמים ברציפות, בין 2023 ל-2025, ונעדרה השנה מרשימת המועמדות לאחר עונה ששובשה בשל פציעה.
היא מקדימה את הפולנייה אווה פאיור ואת הג׳מייקנית חדיג׳ה שו. אף צרפתייה אינה מופיעה בעשירייה הראשונה: ונדי רנאר, במקום ה־14, היא המדורגת הבכירה ביותר מבין שלוש הצרפתיות המתמודדות.
- מקום 1: Alexia Putellas (ספרד, London City Lionesses)
- מקום 2: Ewa Pajor (פולין)
- מקום 3: Khadija Shaw (ג'מייקה)
- מקום 4: Melchie Dumornay (האיטי)
- מקום 5: Patri Guijarro (ספרד)
- מקום 6: Caroline Graham Hansen (נורווגיה)
- מקום 7: Pernille Harder (דנמרק)
- מקום 8: Claudia Pina (ספרד)
- מקום 9: Alessia Russo (אנגליה)
- מקום 10: Temwa Chawinga (מלאווי)
- מקום 11: Yui Hasegawa (יפן, Manchester City)
- מקום 12: Klara Bühl (גרמניה, Bayern Munich)
- מקום 13: Mariona Caldentey (ספרד, Arsenal)
- מקום 14: Wendie Renard (צרפת, OL Lyonnes)
- מקום 15: Cata Coll (ספרד, FC Barcelone)
- מקום 16: Mapi León (ספרד, FC Barcelone ולאחר מכן London City Lionesses)
- מקום 17: Esmee Brugts (הולנד, FC Barcelone)
- מקום 18: Barbra Banda (זמביה, Orlando Pride)
- מקום 19: Tessa Wullaert (בלגיה, Inter ולאחר מכן Côme)
- מקום 20: Selma Bacha (צרפת, OL Lyonnes)
- מקום 21: Scarlett Camberos (מקסיקו, Club América)
- מקום 22: Manaka Matsukubo (יפן, North Carolina Courage ולאחר מכן Chelsea)
- מקום 23: Momoko Tanikawa (יפן, Bayern Munich)
- מקום 24: Kerstin Casparij (הולנד, Manchester City)
- מקום 25: Caroline Weir (סקוטלנד, Real Madrid ולאחר מכן OL Lyonnes)
- מקום 26: Alex Greenwood (אנגליה, Manchester City)
- מקום 27: Rose Lavelle (ארצות הברית, Gotham FC)
- מקום 28 (במקום משותף): Melvine Malard (צרפת, Manchester United ולאחר מכן Chelsea)
- מקום 28 (במקום משותף): Vivianne Miedema (הולנד, Manchester City)
- מקום 28 (במקום משותף): Lorena (ברזיל, Kansas City Current)
מהי רשימת הזוכים המלאה בטקס כדור הזהב 2026?
הערב מאיר פנים לספרד ולברצלונה, שגורפות כמה פרסים. פריז סן־ז'רמן, זוכת ליגת האלופות פעמיים, יוצאת עם תואר מועדון השנה, ואילו לואיס דה לה פואנטה, אלוף העולם עם נבחרת ספרד, נבחר למאמן השנה.
- כדור הזהב: הארי קיין (אנגליה, באיירן מינכן)
- כדור הזהב לנשים: אלכסיה פוטיאס (ספרד, לונדון סיטי ליונסס)
- גביע קופה (השחקן הצעיר המצטיין): לאמין ימאל (ספרד, ברצלונה), זו השנה השלישית ברציפות
- גביע קופה לנשים (השחקנית הצעירה המצטיינת): ויקי לופס (ספרד, ברצלונה), זו השנה השנייה ברציפות
- גביע יאשין (השוער המצטיין): אונאי סימון (ספרד, אתלטיק בילבאו)
- גביע יאשין לנשים (השוערת המצטיינת): קאטה קול (ספרד, ברצלונה)
- גביע גרד מילר (מלך השערים): הארי קיין (אנגליה, באיירן מינכן)
- גביע גרד מילר לנשים (מלכת השערים): צ'ארלין קורל (מקסיקו, פאצ'וקה)
- גביע קרויף (מאמן השנה): לואיס דה לה פואנטה (ספרד)
- גביע קרויף לנשים (מאמן השנה): פרה רומאו (ברצלונה)
- מועדון השנה: פריז סן-ז'רמן
- מועדון הנשים של השנה: ברצלונה
- פרס סוקרטס: בוקאיו סאקה (אנגליה, ארסנל)
כיצד נבחר הזוכה בכדור הזהב?
רשימת 30 המועמדים נערכת על ידי מערכת France Football, שייסד את הפרס ב-1956, בסיוע מומחים הקשורים ל-UEFA, שמארגנת את הטקס במשותף. הזוכה נבחר לאחר מכן על ידי חבר שופטים המורכב מ-100 עיתונאים, אחד מכל מדינה, המגיעים מ-100 המדינות המדורגות במקומות הגבוהים ביותר בדירוג פיפ"א. בחבר השופטים של כדור הזהב לנשים יש 50 עיתונאים.
כל חבר בחבר השופטים מדרג את עשרת השחקנים המועדפים עליו לפי שלושה קריטריונים: היכולת האישית, ההישגים הקבוצתיים והתארים, ולאחר מכן קלאסה והגינות במשחק. רק העונה שבין 3 באוגוסט 2025 ל-19 ביולי 2026, יום גמר גביע העולם, נלקחת בחשבון. שיטת הניקוד ממירה לאחר מכן כל דירוג לנקודות:
- מקום ראשון: 15 נקודות
- מקום שני: 12 נקודות
- מקום שלישי: 10 נקודות
- מקום רביעי: 8 נקודות
- מקום חמישי: 7 נקודות
- מקום שישי: 5 נקודות
- מקום שביעי: 4 נקודות
- מקום שמיני: 3 נקודות
- מקום תשיעי: 2 נקודות
- מקום עשירי: נקודה אחת
השחקן שצובר את מספר הנקודות הגבוה ביותר זוכה בגביע. במקרה של שוויון, מספר המקומות הראשונים הוא שמכריע בין המועמדים. ההצבעה נסגרה ב-28 בספטמבר, כמעט חודש לפני הטקס.
מדוע טקס כדור הזהב נערך בלונדון?
הטקס, שנערך בתיאטרון שאטלה מאז 2019, עזב את פריז לראשונה בתולדותיו כדי לחגוג 70 שנה לפרס. הערב, בהנחיית תיירי הנרי והעיתונאית קייט סקוט, שודר ללא תשלום ב-La chaîne L'Équipe, כפי שפורט בכתבה שלנו על שעת הטקס והערוץ שבו הוא שודר.
עבור אוהדי פריז, היא התקיימה במקביל למשחק PSG - ליון בפארק דה פראנס. את כל התוצאות אפשר למצוא באתר הרשמי של כדור הזהב.
