בית-מוזיאון מוריס ראוול: מקלט השלווה של מלחין ה"בולרו" במונפור-ל'אמורי (78)

ביתו של מוריס ראוול , השוכן על גבעות מונפור-ל'אמורי, עם נוף מרהיב של הכנסייה והכפר הסובב אותה, הוא מקום שניתן לבקר בו כמו שמעלעלים בדפי יומן אישי. יותר ממוזיאון פשוט, בית זה, שנשמר כפי שהותיר אותו המלחין, צולל אותנו לעולמו המרתק של מחבר ה"בולרו".

רבל, שנולד ב-1875 בחבל הבסקים, גילה כבר בגיל צעיר כישרון יוצא דופן למוזיקה. כפסנתרן וירטואוז ומנצח מלהיב, הוא התבלט בתחילת המאה ה-20 כאחד מגדולי המלחינים הצרפתים, עם רפרטואר שנע בין "דפניס וכלו" ל "הילד והקסמים", דרך ה "בולרו" המפורסם.

ב-1921, בשיא הקריירה שלו, רכש ראוול את הבית הזה במונפור-ל'אמאורי. הוא, שאהב את השקט והטבע, מצא בו מקלט שסייע ליצירתו. במשך 16 שנים הוא הלחין, כתב, אירח חברים מוזיקאים וציירים... והמשיך לשכלל כל ניואנס בתווים שלו כמו צורף החותך אבן יקרה.

מבחוץ, הבית נראה צנוע למרות הצריח הקטן שלו, אך מבפנים הוא ממש כמו ארון סקרנות. ראוול, שהיה חובב אמנות דקורטיבית ותרבויות רחוקות, ריהט אותו בקפידה, בין חפצי נוי סיניים, שעונים עתיקים, קישוטים מיניאטוריים וכמובן, הפסנתר המפורסם שלו. כישרונו המוזיקלי היה ידוע, אך המלחין היה גם צייר מוכשר, שהותיר אחריו סקיצות של קישוטים לביתו.

הבית, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1973, הוא ממש תצפית נוף, והוא נשמר כפי שהיה בעת מותו של המלחין בשנת 1937, כאילו מעולם לא עזב אותו. נדיר למצוא כל כך הרבה חפצי נוי וריהוט תקופתיים שלא הוחלפו.

למרות שבעתיד יהיה צורך בשיפוץ קל כדי לשמר אותה לאורך זמן, המקום מאפשר לצלול לתוך חיי היומיום שלה בצורה אותנטית, במיוחד מכיוון שהביקור מתבצע בקבוצות קטנות של עד 6 אנשים, מה שיוצר אווירה אינטימית במיוחד.

• קרא גם
• הצעות השבוע בפריז מה-27 באפריל עד ה-3 במאי 2026: תיהנו מסוף השבוע הארוך של ה-1 במאי!
• מוזיאונים ללא תשלום בפריז ואתרים ללא תשלום באיל-דה-פרה: ההמלצות התרבותיות הטובות ביותר

כך ניתן ליהנותמאנקדוטות משעשעות או מרגשות, תוך גילוי החדרים שבהם חיבר את יצירותיו המפורסמות, אשר לעתים ניתן למצוא אותן גם בעיצוב הפנים. החדר הצהוב, שנראה כאילו הוקם הפוך, עם עמודיו ההפוכים, נמצא בקומת הקרקע, בגובה הגן, המהווה מקלט של שלווה עם צמחייה אינסופית, המעוצב כנוף יפני עם עצי מייפל, בונסאי וסלעים.

עם זאת, אנו עולים לקומה העליונה, בגובה הרחוב, שם החדרים נמשכים זה אחר זה ואינם דומים זה לזה, מסלון קטן מלא בחפצי נוי סיניים ופריטי אספנות מכל הסוגים, שהובאו על ידי חבריו או נרכשו בשוק הפשפשים, לספרייה שבה עדיין ניצבים הספרים שקרא באותה תקופה והגרמופון תומפסון שלו, דרך הסלון הגדול והמפתיע (שאנו נשאיר לכם לגלות בעצמכם), עם מרפסת ענקית. החדר המרכזי נמצא בקצה, חדר העבודה שלו, עם הפסנתר Erard שעליו בנה את האגדה שלו.

הביקור במקום זה עולה 11 אירו, 5 אירו לילדים, וניתן לבקר בו רק בתיאום מראש, באמצעות דוא"ל ל כתובת tourisme@montfortlamaury.fr, בימי שבת וראשון. שימו לב, הבית אינו נגיש לבעלי מוגבלויות, בשל המדרגות הקטנות והמדרגות הרבות הפזורות בכל מקום. לעתים מתקיימים במקום קונצרטים ותערוכות זמניות.

כדי להגיע לשם, כמו במקרים רבים, הכי נוח לנסוע ברכב, אבל בזכות תחנת הרכבת Montfort-l'Amaury, אפשר להגיע גם מפריז בקו N, בנוסף לאוטובוס שמביא אתכם ישירות לשם (מס' 5317 - תחנת Palais). אם אתם מעדיפים ללכת ברגל, קחו בחשבון 40 דקות הליכה ושיפוע ניכר כדי לטפס עד ל-Belvédère!