פולין קורנייר-ז'ארדן בפלאס דה טוקיו: התצוגה סביב המיתוסים והגופים

הארמון טוקיו בפריז מציג תערוכה מונוגרפית של פולין קורנייה ז’ארדן מה-3 באפריל ועד ה-13 בספטמבר 2026. דרך מיצבים, סרטים ומופעים, האמנית הצרפתייה חוקרת טקסים, מגדר וייצוגי הגוף במסע חושי שמאחד יצירות מרכזיות עם יצירות חדשות, בשיתוף עם מוזיאו ריינה סופיה ממדריד.

בפריז, Palais de Tokyo מציג תערוכה מונוגרפית המוקדשת לPauline Curnier Jardin מה3 באפריל עד 13 בספטמבר 2026. סרטונים, התקנות, ציורים, מוזיקה והופעות מרכיבים מסע שמאפשר להיכנס לעולמה של האמנית הצרפתייה. הפרויקט, שפותח עם Museo Reina Sofía ממדריד, כולל יצירות קיימות והפקות חדשות סביב הגוף, טקסים, נורמות ותשוקה. הכל לובש צורה של חציית חזותית וחושית שמאתגרת את הדרכים בהן אנו רואים, מייצגים ומציגים גופים.

המפגש האמנותי הזה מציג אוסף של מתקנים אינטראקטיביים עם נגיעות מיתולוגיות, פולקלוריסטיות וטקסיות, המוצגים בתוך סביבות בהשראת אדריכלות דתית, יערות או אזורים עירוניים בשוליים. סרטים חדשים או בלעדיים מלוווים את המסלול, חושפים נראטיב מקוטע, תיאטראלי, לעיתים קפריזי. הגוף, במיוחד הנשי, נמצא בלב החיפוש החזותי הזה, מטופל במימדים שלו שניגשים גם לפגיעות וגם לכוח. הכול במארג של פרשנויות שבהן התמונה זזה, חוברת חזרה על עצמה, ממשיכה לפרוץ גבולות — ולא מצליחה להיקבע.

מרחבים לחיות ולחוש בהם את ההוויה

בחללי פאלס דה טוקיו, המבקר מוצא את עצמו בתוך עולם שמזמין לדיוק אותו כאי־נוחות במכוון, מלא בדמויות פרובוקטיביות ובמבנים תיאטראליים שמזמינים משחקים ויצירתיות. הסביבות הללו אינן נבנות על סיפור קלאסי וקוהרנטי, אלא על רצף של חוויות ויזואליות, שמיעתיות וקוגניטיביות שמתועתקות זו אחר זו. הגישה נועדה לעורר חוויה חושית: האור, התנועה והצלילים יוצרים אווירה שבה אין צורך רק לצפות — אלא לעבור דרכה. המתחים בין מופע לאינטימיות, בין קדושה לפשטות, מעצבים כל תערוכה במקום.

ההפניות המתוארות משלבות אייקונוגרפיה נוצרית, מיתוסים עתיקים וסיפורים עממיים, בתוך מכלול שבו ההיררכיות התרבותיות מטשטשות. האמנית חקזה בעיקר את ההיבטים הטקסיים של ההופעה והדימויים הקרנבליים, ומביטה באופן ביקורתי על סטריאוטיפים חברתיים, במיוחד אלו הקשורים למגדר, למיניות ולאלימות סימבולית. עבודתה של פולין קורנייה ג'ארדין מזמינה את הצופה לעימות ישיר עם הייצוגים הקיימים.

שיח שממשיך את סיפור המקום

כבר הוזמנה פעמיים לתערוכות קבוצתיות בארמון טוקיו – שושלת ב-2010 ו-נוגדנים ב-2020 – פולין קורנייה-ז’רדן משקיעה כאן את מרחבי הגלריה יחד עם יוצרים אחרים. בתוך החלל שלה, אלמנטים עלילתיים זורמים מחיבור אחד לאחר: דמויות חבושות מסכות, אובייקטים מעוררי תהייה, תלבושות היברידיות… כל אלה יוצרים חיבורים ושבירות בין הקטעים. האמנית לא מראה נקודת מבט מוגדרת, אלא מפה ענקית של תפיסות בהן הצופה מוזמן לאיבוד בתוך המעברים. הנטייה המנהלת את התערוכה ליצירת חוויה מבוך, מקשרת אותה לעניין הלא ידוע, לספקות, לפירושים מרובים.

באמצעות אסתטיקה שלעיתים מובלטת באופן מכוון, פולין קורנייה צדין עוסקת בנושאים הקשורים לדיכוי, לנורמות חברתיות, לגופים שוליים ולמנגנוני בקרה. כל תצוגה פועל כמכשיר ביקורתי וחושני, בו השפה הסמלית גוברת על דברי ההסבר המפורשים. הסינתזה הדתית והמחוות הטקסיות משמשות כחומר לערבוב הקווים בין קדושה לחולין, בין דיכוי לשחרור.

תערוכה פתוחה — בין תהיות לזרימת צורות

בעודו חוקרת את הגמישות של תפקידי החברה והזהויות, המיזם מדגיש את היכולת לשנות את האופן שבו אנו מציגים את עצמנו. זה לא הצהרת כוונות חד-משמעית, אלא אסופה של רעיונות ומתחמים. המורכבות היוצרת את היצירות אינה מכוונת לשכנוע, אלא לפתוח חוויות תפיסתיות ומסעות פנימיים. הקהל מתמודד עם יצירות שאינן מציעות מסר חד-משמעי או פתרון ברור.

שימו לב שהפרויקט יחודש בא秋 2027 במוזיאון הלאומי למרכז לאמנות ריינה סופיה במדריד, בגרסה מעודכנת ומשופרת. בפריז, התערוכה מוצאת בית מחמם שמתאים להיסחפות הנרטיבית ולצורותיה הזזות, במתחם שבו האמנות המודרנית משוחחת עם ההיסטוריה ועם המתח בחברה של זמנם.

דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'