סיפור שחוזר על עצמו, נפרם ומתפתח מחדש... בגלריה פרוטין, קטיה סן. הילייר חוקר את הזיכרונות הפוליטיים והגירתיים של האיטי דרך תערוכה מחויבת, בשם The Vocals of the Chaotic Burst, המוצגת מ-10 בינואר עד 7 במרץ 2026. התערוכה כוללת גרפיטים וקולאז'ים inspired מהספרות הסריאליסטית של האיטי. האמנית משתמשת בשפת אמנות עשירה, המבוססת על דפוסים ספיראליים ושילוב של חומרים גסים — חוט חשמל מחושמל, מתכות, בדים משומשים או אריזות של מוצרי הלבנה — כדי לשאול על ספורי הגירה, ירושות מפוצלות ותהליכי שיקום הייחודיים לנתיבי התפזורות.
כהוקרה לפרנקטיאן, הסופר ההאיטי שנפטר ב-2025, התערוכה משקפת בהשראת את הרומן חומץ לפרוץ, שיצא לאור ב-1968. כל יצירה מתייחסת למשפט שנבחר מתוך כך, שהוא אחד מאבני היסוד של התנועות הספרותיות של הספירליזם, שהופיע תחת שלטונו של פרנסואה דואוואלייה. הספירלה הופכת לצורה המרכזית, הנתפסת כמחזור אינסופי של אסונות פוליטיים וטבעיים. "אני מדבר לאיים הקריביים בשפת הסערות ההיסטריות", כתב פרנקטיאן. שפת הסערות, הגשמים הזועמים והים הסוער משולבים ביצירותיה של קתיה סנט הילר, בצורת דגימות סובבות וסצנות מפורקות. ה<תערוכה> מקשרת באופן יצירתי בין הפניות פואטיות, דתיות ופוליטיות, ביצירה ויזואלית שאינה ליניארית ומעודדת קריאה מרובת שכבות בקצב המבט של המבקר.
הסצנות המוצגות מזמנות את הזיכרונות של מסעות מסוכנים, ניסיונות הבריחה, מאסרים והחזרות כפויות. דמויות מהרביצות על סירות עץ מזוייפות, אנשים שמוחזקים מאחורי חומות מסורגות או תלים תלוים בזמן ההמתנה – כל אלה מרכיבים סיפור של נדודים, שמתאפיין באי-יציבות. האמנית עוסקת בהגירה ההאיטית לנאשוו, במעצרים בבסיס גוואנטנמו בשנות התשעים, ובמדיניות ההגירה המודרנית של גירוש. באמצעות מוטיבים אלה, היא מציגה תבנית בה תנועת ההגירה היא חלק בלתי נפרד מקיום, שאין לה יעד מוגדר או מובטח.
הסופות הסופות, החוזרות על עצמן ביצירות, משמשות כמטאפורות כפולות: אסונות אקלימיים ותסמינים של העבר הקולוניאלי שלא הושלם. הצורות הספירליות שלהן, הדומות לאלו שבמכשירי הניוטרליים, מזכירות את דרכי הספינות של סוחרי העבדים. האמנית מקשרת בין המים, השערות המסולסלות, וזיכרון הנשים שנמלטו עם זרעים בגלות. היצירות הופכות אז לארכיונים פיזיים, שבהם מסתחררים יחד הזמן ההווה, ההישרדות של מורשת אפריקאית והאלימות המהגרים המתמשכת.
העבודה של קתיה סנט היילר מבוססת על שיטת חריטה בהפחתה, שמבוססת על ציורים שהועברו ללוחות ללינוליאום ואז הודפסו על חומרים שונים. טכניקה זו מאפשרת לה לשלב עד חמישים שכבות של דיו וחומר. התוצאה היא מרקם צפוף, שבו משולבים קטעי יצירות קודמות, פנימיות קרועים, עלי בננות, ניירות מודפסים וחפצים מעוותים. המתכת, שהולחמה, הוכנסה ואז משולבת כרקע, מעוררת את הזיכרונות של ברסאז' דה נואייל, מוקד האמנות ה haitienne שעתידו בסכנה בשל אלימות של כנופיות.
המתקנים המתכתיים המשולבים באובייקטים – שרשראות, פנינים, חוטים – פועלים כמחסומים ויזואליים הממשיכים את המוטיבציה של הכלא שהרומזת בלולאות הספירליות. הטכניקה של הכתמים, בהשראת דראפו ואודו, מהווה עוד ממד של העבודה, אם כי בלי שימוש בנתחים מבהיקים: האמנית משתמשת בחידוד ובחומר הגולמי כדי לשחזר את הפריטים הקדושים הללו באסתטיקה ייחודית. דרכן, היא מעלה שאלות על האפשרות של עמידות פלסטית, שבה כל אלמנט — בד, סימן, פגר — נושא בראשו סיפור היסטורי.
בְּהַעֲמָקַת הוֵּוֵּה, סמל קדוש בוואדוּ, האמנית מעוררת את הצמתים, הטקסים וכוחן של דמויות רוחניות במסלולי החיים. היא ממשיכה את פועלם של דמויות כמו מידלנד קונסנט ופיירוט ברא, ומשלבת ביצירותיה שפה ויזואלית מפורקת ומודרנית. אלמנטים אלה תורמים ליצירת שפה אמנותית ייחודית, שמבוססת על סינקרטיזם, פירוק ובנייה מחדש.
כמה מיצגים מציגים פרפרים מרחפים מעל חומות תיל, מוטיב עמום שנלקח מ־גabila García Márquez ו־Edwidge Danticat. הם משמשים כמסמלים, רמזים לאסון או סימנים לשינוי. התנודדות בין נשילה להתחדשות מכתיבה את כל התערוכה, שמאופיינת בחוסר ניסיון לספר סיפור ליניארי או להטיף מוסר. הכאוס נשמר כאן כעיקרון פעיל ומוחשי.
התערוכה The Vocals of the Chaotic Burst אינה מציעה סיכום. היא פותחת מרחב מפורר, הבנוי משכבות, מתחים והקשרים מרומזים. באמצעות תהליך חריטה צפוף ועבודה חומרים שמגיעה לקצה, קתיה סן הייליר יוצרת נוף בלתי יציב, שבו העבר, ההווה והעתיד העתידי משוכים זה לזה בשלט רחוק. המבקר מוזמן לנוע בתוך רשת של צורות, תמונות וקולות מפוזרים, בלי הבטחה לפתרון, אך עם פוטנציאל להרכבת מחדש.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
תאריכים ולוחות זמנים
שֶׁל 10 בינואר 2026 בְּ 7 במרץ 2026
מחירים
חינם
אתר רשמי
leaflet.perrotin.com
עוד מידע
פתוח מיום שלישי עד שבת, בין השעות 10 ל-18.
