« אשמח שאפרי יונח על שפת סיין », אם מכירים את המילים, רוב האנשים לא זכו לראות את כתב ידו של האיש שכתב אותן. באפריל 1821, באי סנט הלנה, נפוליאון הראשון יודע שסוף דרכו קרב. חולה, חלש, הוא כותב בין ה-15 ל-27 באפריל את צוואה חדשה באורך 58 עמודים. המסמך הזה אינו רק רשימת ירושות; הוא תמצות של חייו, חשיפת מה-4 למרץ עד 29 ביוני 2026 של ארכיוני הלאומיים, בלב פריז.
בתוך התערוכה מוצאים את לוחם המלחמה, את ראש המדינה, אבל בעיקר את האדם שמסרב למות מנוצח וללא תהילה. הקריאה הזו מפי הלב עבור העם הצרפתי, שהצהיר כי כל כך אהב, היא נקודת השיא של מסמך שנמשך קרוב ל-40 שנה עד שהגיע אל ארכיוני הלאום בשנת 1860. התערוכה אינה מסתפקת בהצגת המסמך בלבד; היא מספרת את הדרך המנטלית של הקיסר אל מול המוות.
בזמן גלותו, הוא משלב בין כתיבת זיכרונות נועזים להגן על כבודו המיניסטריאלי לבין תקופות שבהן בוחר להסתגר, מוותר על הכתב לטובת הנטיעה בגינה שלו. רק כשהמודיע על מותה של אחותו אליזה והתחושה שהבריאות שלו מחמירה, הוא מחליט סוף סוף לקבוע את צוואתו, בהתחלה תוך כדי שיחה עם סרגלו מונתולון, ורק אחר כך בכתב ידו הפרטי.
להכיר את הצוואה הזו זה גם למסע דרך ההיסטוריה הפוליטית של המאה ה-19. לפני שמנוחת באארון הברזל, המהדיר עבר ארבעה משטרים פוליטיים והעסיק את הדיפלומטים עם אנגליה. הסימנים על הנייר מעידים על רצף ארוך ומורכב זה, שכולל שחקנים רבים ומגלה את מאחורי הקלעים של מימוש צוואה ייחודי ויוצא דופן.
התערוכה הזמנית הזו היא הזדמנות ייחודית להציץ מקרוב על סימני היבשות — טומאות, כתמים, כתיבה רועדת — של אדם אשר, עד נשימת אחרונה, שאף לשלוט במזלו. הארון המתכת, בו שמור הצוואה, הוא תיבת אוצר היסטורית שנוצרה במבצע של המהפכה הצרפתית כדי להגן על המסמכים החשובים ביותר של העם הצרפתי.
היא ממוקמת בלב בית סוביזה והמסמכים נשמרים שם בקנאות. יציאת מסמך היא אפוא אירוע נדיר בהחלט!
תאריכים ולוחות זמנים
שֶׁל 4 במרץ 2026 בְּ 29 ביוני 2026
מקום
הארכיון הלאומי - אתר פריז
60 Rue des Francs Bourgeois
75003 Paris 3
מחירים
חינם
