לא, השם "גובלינים" אינו קשור ליצורים הקטנים מספרי הארי פוטר! ובכל זאת, ההקבלה אינה כה מופרכת... כי גם כאן מדובר באומנים וירטואוזים, בצבעים קסומים ובמיומנות המועברת מדור לדור מזה מאות שנים.
פנינה של אומנות צרפתית בלב הרובע ה-13.
לפני שנחשוף את סוד השם, נזכיר מהי Manufacture des Gobelins. המפעל, הממוקם ב-42, avenue des Gobelins, ברובע ה-13 של פריז, נמצא כיום תחת חסות Mobilier national. מזה יותר מארבעה מאות שנים הוא ממשיך את מסורת אומנות השטיחים הייחודיים, המיוצרים בעבודת יד על פי טכניקות עתיקות.
המפעל, שהוקם רשמית תחת שלטונם של לואי ה-14 וקולבר במאה ה-17, נועד לקשט את הארמונות המלכותיים, השגרירויות ובתי המגורים הממשלתיים. גם כיום הוא מייצר ומשחזר יצירות ייחודיות, המיועדות למבנים הציבוריים היוקרתיים ביותר בצרפת.
אבל מדוע מפעל אמנותי ממלכתי זה נושא שם כה מוזר, המזכיר יצורים מיתולוגיים קטנים? כאן מתחיל הסיפור...
תודו: כשאתם שומעים"Manufacture des Gobelins", אולי אתם מדמיינים סדנה סודית שבה עסוקים יצורים קטנים עם אף מחודד, הראויים להופיע ברומן פנטזיה. בהארי פוטר כמו גם בשליט הטבעות, הגובלינים מתוארים לעתים קרובות כבעלי מלאכה מיומנים, צורפים מוכשרים, לפעמים קצת נרגנים אבל בעלי ידיים מיומנות להפליא.
ובסופו של דבר, ההקבלה אינה כה מופרכת. גם הגובלינים של פריז בנו את שמם על מצוינות אומנותית — לא בנפחות או במתכות יקרות, אלא באמנות הצביעה והשטיחים.
הכל התחיל בסביבות 1443, עם ז'אן גובלין, צבען ממוצא ריימס. הוא התיישב על גדות נהר הביבר, נהר קטן שנעלם כיום מתחת לאספלט שלשדרות סן-ז'אן ( ) ברובע ה-13. שם הוא פתח בית מלאכה וצבר במהרה מוניטין בזכות צבעיו האדומים העזים, בעלי עוצמה יוצאת דופן. האגדה, שסופרה מאוחר יותר על ידי הכימאי Chevreul, מספרת שז'אן גובלין, שהונו נראה כמעט קסום, כרת ברית עם השטן.
ההצלחה הייתה כה גדולה, עד שהמקום נודע בשם "Moulin des Gobelins" (טחנת גובלין ), ואז כל השכונה אימצה את השם הזה. בקיצור, "הגובלינים" הם בראש ובראשונה צאצאיו ומורשתו של אומן נועז, ששלטונו בצבעים כבר הדהים את בני דורו.
מאה שנים לאחר מכן, האתר משך את תשומת לבם של מלכי צרפת. ב-1601, אנרי הרביעי הביא למקום את הרקמים הפלמיים, מארק דה קומנס ופרנסואה דה לה פלאנש, כדי לפתח ייצור שטיחים צרפתיים שיוכלו להתחרות באלה של פלנדריה.
תחת שלטונו של לואי ה-14, השר קולבר רכש את האחוזה והקים בה, בשנת 1662, את המפעל המלכותי גובלין, שנועד לרהט ולעצב את בתי המלוכה. המפעל אגד את מיטב האומנים בממלכה: רפדים, ציירים-קרטונאים, נגרים, צבעים... כור היתוך של כישרונות שהפיץ את הטעם הצרפתי בכל אירופה.
בניגוד למה שמרמזת האטימולוגיה שלו, המילה "גובלין" לא מקורה ביצורים מהפולקלור. זהו שם משפחה, שהפך לשם מקום, ואז לסמל של מצוינות אומנותית. אך הקשר עם "הגובלינים" מהאגדות נותר צירוף מקרים יפה: בשני המקרים מדובר באומנים נלהבים, המסוגלים להפוך חומר גלם ליצירת מופת.
הבניין עדיין קיים, ב-42, avenue des Gobelins, ברובע ה-13 של פריז. באתר היסטורי זה, אומני Mobilier national ממשיכים את המסורת: שטיחי קיר, שטיחים יוקרתיים, שיקום יצירות אמנות טקסטיל.
כאן לא מדברים על ייצור תעשייתי, אלא על מיומנות ידנית, שהועברה, שופרה והושלמה לאורך דורות.
שם המפעל Manufacture des Gobelins מקורו במשפחת צבעים מהמאה ה-15, שהתגוררה על גדות נהר הביבר. שליטתם יוצאת הדופן בצבעים העניקה את שמה לשכונה, ולאחר מכן למפעל המלכותי שהוקם מאוחר יותר באותו המקום. והעובדה שהמילה מזכירה כיום את האומנים האגדיים מהעולם הפנטסטי, היא בסופו של דבר קריצה מושלמת!
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
