כשלומדים היום את גרנד פלאס, ליד שדרות שנסלקרה, מייד עולים לראש ההתרחשות התערוכות הגדולות, תצוגות האופנה והאירועים התרבותיים המרהיבים. אך בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1914‑1918), המבנה העצום והמיוחד הזה שינה את תכליתו ובתוכו הוסב לבית חולים צבאי, תפקיד שונה לחלוטין מזה שמוכר לנו היום!
ב־2 באוגוסט 1914, יום בלבד לאחר הכרזת הגיוס הכללי שנועד להתמודד עם פריצת המלחמה של צרפת, הגראנד פלאס הוחרם על ידי הצבא הצרפתי. במתחם ההתחלתי הוא שימש לאיסוף חיילים ואמצעי לחימה, אך במהרה התברר שניתן להביא לשימוש דחוף — אירוח וטיפול בחיילים הפצועים הרבים שהגיעו בשבועות הראשונים ללחימה.
מחודש ספטמבר 1914, הגראנד פלאס הוסב לבית חולים צבאי, כשהחללים העצומים שלו שומשו לחדרי טיפול, מחלקות ניתוחים זמניות, מחנות שינה וסדנאות שיקום. רק שלושה שבועות נדרשו כדי להתקין מיטות, תשתיות סניטריות, מערכות אינסטלציה וחשמל מתחת לאותה כיפה הזכוכית המרשימה של הארמון.
בדרך כלל ניתן היה לראות שם חיילים שנפגעו בקרבות על הנהר מרן ומעימות אלימות אחרות בהתחלת המלחמה: רגלי, תותחנים או זואווים הגיעו בזמם הישיר ברכבות או באמבולנסים כדי לקבל טיפול והשגחה.
בתוך ניהולו של הרופא הראשי רנה-שרל קופין, מתוך בית החולים של גרנד פלאס נכללו עד 400 אנשי צוות: רופאים, אחיות, עוזרי סיעוד וצוות מנהלי. במקום הוקמו גם שירותי שיקום ופיזיותרפיה ייחודיים שייעדו לסייע לפצועים לשוב לתפקוד – פרקטיקות מתקדמות לזמנן.
בעיתונות של התקופה נקשרו המונחים «הבנות הלבנות» , אותן האחיות המתנדבות שהגיעו לסייע לחיילים, והפכו לסמל מובהק של מאמץ המלחמה.
דבר יוצא דופן במיוחד: במשך תקופה זו, אמנים מקומיים שלא גויסו לחזית שימשו להקשטת חדרי בית החולים ואפילו ליצירת תבניות רפואיות, באופן שהחיבור בין עולם התרבות הפריזאי למאמץ המלחמתי היה ברור ככלשהו.
לאחר הפסקת האש ב - 11 בנובמבר 1918, החלה הקרמלין הגדול להתפנות ממבושיו: חלק החלו לשוב אל חזיתות הלחימה או לבתיהם, אחרים הועברו למוסדות אחרים. בית החולים הצבאי סגר סופית את שעריו ב1919, והבניין חזר בהדרגה לתפקידו כמקום תרבותי – מארחים מחדש מופעי אקספוזיציות, תערוכות ואירועים אמנותיים.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
מקום
הארמון הגדול
3 Avenue du Général Eisenhower
75008 Paris 8
גִישָׁה
M° שאנז אליזה קלמנסו
