מזה יותר ממאה שנה,ההגירה הסינית לפריז עיצבה חלק דיסקרטי אך חיוני בהיסטוריה העירונית והחברתית של הבירה. מרוכלים בתחילת המאה ה-20, דרך עובדים שגויסו במהלך מלחמת העולם הראשונה, ועד גלי ההגירהמאינדוצ'ינה בשנות ה-70, הקהילה הסינית התבססה בהדרגה בשכונות מסוימות בפריז, שהפכו מאז לסמלים של העיר.
בעשורים הראשונים של המאה ה-20, הסינים הראשונים הגיעו לפריז, לרוב מאזור וונג'ו, נמל מסחרי פתוח לעולם. רוכלים וסוחרים קטנים התיישבו במרכז פריז, במיוחד ברובע Arts-et-Métiers, שם הפכה רחוב Temple לאחד ממרכזי הקהילה הראשונים. התיישבות ראשונית זו הייתה צנועה, אך היא הניחה את היסודות לנוכחות שהלכה והתפתחה.
החל משנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, גויסו אלפי פועלים סינים כדי להשתתף במאמץ המלחמתי. בתום המלחמה, חלקם בחרו להישאר בצרפת, ובכך תרמו להקמתה של הקהילה הסינית היציבה הראשונה בבירה.
שנות ה-70 מסמנות נקודת מפנה בהיסטוריה שלההגירה הסינית לפריז. לאחר מלחמת וייטנאם ונפילת סייגון, פליטים רבים ממוצא סיני, שהתגוררו עד אז בהודו-סין, נמלטו מהמשטרים הקומוניסטיים ומצאו מקלט בצרפת. עם הגעתם, הם עברו לגור בהמוניהם במגדלי המגורים שנבנו לאחרונה ברובע ה-13.
כך נולד הרובע הסיני הגדול של הרובע ה-13, המכונה לעתים קרובות " משולש שואזי", המוקף בשדרות שואזי, שדרות איברי ובולוורד מסנה. במרחב זה, הדומה לעיר חדשה , מסעדות אסייתיות, סופרמרקטים לייבוא, בתי תה ומקדשים בודהיסטיים תופסים אט אט את מקומם, ויוצרים קהילה צפופה ותוססת.
בעשורים הבאים, ההגירה נמשכה עם מהגרים חדשים שהגיעו ישירות מסין היבשתית, בעיקר מצפון-מזרח (אזור דונגביי), שחיפשו גם הם הזדמנויות כלכליות טובות יותר. הגל האחרון הזה התאפיין במגוון חברתי ומקצועי רחב יותר.
אמנם הרובע ה-13 נותר הלב הסמלי של הקהילה, אך אזורים אחרים תופסים בהדרגה מקום חשוב: בלוויל הופכת למוקד התיישבות עבור הדור הצעיר ועסקים חדשים, בעוד צפון-מזרח פריז ועיירות מסוימות בפרברים הקרובים לעיר, כמו אוברבילייה, איברי-סור-סן וויטרי, קולטות אוכלוסייה סינית הולכת וגדלה.
מסלול ההגירה המגוון הזה מתווה כיום גיאוגרפיה משלו, המשלבת זיכרון, כלכלה ותרבות. בפריז, הנוכחות הסינית אינה מסתכמת בכמה מסעדות אקזוטיות, אלא ממשיכה להטביע חותם מתמשך על נוף העיר.
ממקדשים נסתרים ועד מזרקת הדרקון, דרך פגודות מרהיבות, צאו לגלות את המורשת, המונומנטים, המקומות והשכונות הסיניות של פריז!
לפני הפריחה המרהיבה של הרובע הסיני ברובע ה-13, כבר היה קיים "צ'יינה טאון" קטן במארה, ליתר דיוק ברובע ה-3, סביב רחוב וולטה, רחוב או מאיר ורחוב דה גראבייה. אזור זה, דיסקרטי ומגורים, נכבש על ידי מהגרים ממוצא סיני לאחר המלחמה, שפתחו בו חנויות מזון, מסעדות אותנטיות וחנויותמלאכת יד אסייתיות.
אינטימי ופחות מרהיב מהרובע ה-13, הרובע הסיני הזה שומר על אווירה של כפר קטן בתוך פריז, עם בניינים עתירי היסטוריה, שלטים בסינית ושלל פנסים אדומים במהלך ראש השנה הסיני.
הרובע הסיני ברובע ה-13, המכונה לעתים צ'יינה טאון, התפתח סביבשדרות שווזי,שדרות איברי ובולוורד מסנה, באזור המכונה משולש שווזי. אזור זה עבר שינוי משמעותי בתחילת שנות ה-70: נבנו מגדלים גדולים והרבה מהגרים אסייתיים, מתנגדי המשטרים בהודו-סין או מהגרים מסין היבשתית, התיישבו בו בהמוניהם.
ההיסטוריה הקודמת של הרובע ה-13, שנודע באזורי התעשייה ובמגורים העממיים שלו, קיבלה את פני המהגרים האסייתיים, והולידה שכונה עם ארכיטקטורה מודרנית של מגדלים, בלוקים וגלריות מסחריות, בעלת זהות מסחרית ותרבותית מובהקת. במהרה, המהגרים החדשים פתחו שם חנויות, מסעדות, מכולות ובתי תה.
גם היום, כשמטיילים בשדרות שווזי או איברי, אפשר לשקוע באווירה מיוחדת, מוקפיםבשלטים בסינית, ניאון, סופרמרקטים עמוסים במוצרים מסורתיים ומסעדות עם ברווזים לכה בחלונות הראווה. שינוי אווירה מובטח למבקר!
בין נקודות הציון הוויזואליות של הרובע הסיני ברובע ה-13, יצירת המופת המונומנטלית בשם "ריקוד המזרקה המתפרצת" מוצבת בכיכר אוגוסטה-הולמס, בסמוך לגדות הסיין. היצירה, שנוצרה על ידי האמן הצרפתי-סיני צ'ן ז'ן בשיתוף עם בת זוגו שו מין, נחנכה בשנת 2008 והיא מעוצבת בצורת דרקון מסוגנן מפלדת אל-חלד וזכוכית, שנראה כאילו הוא צץ מהאדמה או ממפעל תת-קרקעי וצולל חזרה לתוך המדרכה העירונית.
הגוףהשקוף מאפשר לראות את המים הזורמים בו בלחץ גבוה, והוא מורכב משלושה חלקים: תבליט על קיר, ולאחר מכן שני קשתות שקופות המתנשאות מהרצפה המרוצפת. עם רדת החשיכה, התאורה מדגישהאת זוהר גוף הדרקון. זוהי יצירה המגלמת בתוכה את העירוניות העכשווית, האמנות העכשווית והנוכחות האסייתית בפריז.
בלב האיוליאדיס (Olympiades) העצום ברובע ה-13, רחוב דו דיסק (rue du Disque) מתפתל מתחת למדרכה ומוביל למקדש בודהיסטי שאינו נראה מבחוץ.מקדש בודהה, המנוהל על ידי האגודה של תושבי צרפת ממוצא הודו-סיני, נמצא במספר 37 של הרחוב הדיסקרטי הזה.
כדי להיכנס אליו, יש לעבור דרך כניסה רגילה לחניון ולעבור דרך דלת כניסה דיסקרטית הנפתחת לחדר המעוטר בפסלים מוזהבים, פנסים תלויים, ומקושט בדמות מקדש מסורתי סיני-הודי. המקדש, הנסתר אך פעיל, מציע הפוגה רוחנית בתוך ההמולה של השכונה.
מקדש בודהיסטי זה, הממוקם ב-44 avenue d'Ivry בגלריה אוסלו, הוא תוצאה של התיישבות הקהילה הסינית Teochew, שמקורה בגואנגדונג. הגישה אליו היא דרך הקניון, ומשם מעלית או מדרגות מובילות לקומה העליונה, שם הוקם המקדש כמרחב פולחן, אך גם כמקום מפגש לקהילה האסייתית, שבו מתקיימים מפגשים ושיעורי שפה.
המקדש בולט בזכות פנסים אדומים וזהובים, מנחות פרחים, פסלי בודהה ואווירה של התבוננות פנימית, המנוגדת מאוד לארכיטקטורה המודרנית והקרה של המגדלים הסובבים אותו. המקדש, המשתלב בעיר, מזכיר לנו שההיסטוריה של ההגירה האסייתית לפריז אינה רק מסחרית, אלא גם רוחנית. ניתן להשתתף בטקסים ובחגיגות במהלך ראש השנה הסיני.
רובע בלביליה, המשתרע בין הרובעים ה-19 וה -20, הוא אחד ממרכזי ההגירה והחיים הקהילתיים הסיניים בפריז. עם הפתיחות ההדרגתית של סין והגעתם של מהגרים ממוצא סיני, נפתח ב-1978 המסעדה הסינית הראשונה ברחוב בלבייל ובסביבתו, ואחריה נפתחו במהרה חנויות לממכר מזון אסייתי. בהדרגה, נפתחו סופרמרקטים, חנויות בגדים, חנויות צמחי מרפא וחנויות הקשורות לקהילה, והפכו את בלביליהלשכונה סינית פופולרית ותוססת, הן עבור התושבים והן עבור המבקרים.
הקהילה הסינית מתרכזת בעיקר בחלק התחתון של בלבייל, ברחובות Rue de Belleville, Rue de Rampal ו-Rue Julien-Lacroix, אך השפעתה מורגשת בכל השכונה. מצעד ראש השנה הסיני, המתקיים שם מדי שנה, מושך מאות מבקרים וסקרנים.
הפגודה של מר לו, הידועה גם בשם Maison Loo, היא מבנה יוצא דופן הממוקם ברחוב 48 rue de Courcelles ברובע ה-8, בפינת רחוב Rembrandt. בית הארחה זה, שנבנה לראשונה במאה ה-19 בסגנון האוסמני, נרכש בשנת 1922 על ידי סוחר האמנות הסיני צ'ינג צאי לו, שהתגורר בפריז מאז 1902, והטיל על האדריכל פרננד בלוך את משימת השיפוץ המלא של המבנה בשנים 1925-1926.
היא הופכת לפגודה סינית אמיתית: שתי קומות נוספות מתווספות, החזית נצבעת באדום עז אופייני, הגג משופץ עם גגות מעוקלים, רעפים מזוגגים ומרפסות מעוטרות ברוח הקיסרית הסינית. האפקט מדהים בתוך המרקם העירוני הקלאסי של הרובע ה-8, פיסת סין בלב פריז!
בתוך המבנה, למרות שהגישה אליו מוגבלת מאוד, נמצאת אוסף עשיר של אמנות אסייתית (ריהוט, חרסינה, ספרים, חפצי אמנות) שנאסף על ידי לו. הפגודה, המוגדרת כאתר היסטורי מאז 2002, מארחת תערוכות זמניות ואירועים פרטיים, מה שהופך אותה לאתר נדיר ויקר ערך לביקור כאשר מתקיימים בו ימי פתוחים.
בקצה יער וינסן, ב-45 bis avenue de la Belle-Gabrielle, נמצא Jardin d’Agronomie Tropicale, עדות לא מוכרת להיסטוריה הקולוניאלית הצרפתית. בין שרידי התערוכה הקולוניאלית משנת 1907 ניצבת דלת סינית מפוארת עם גג רעפים.
הגן, שנוצר בשנת 1899 כדי לבחון נטיעות טרופיות, זכה להקמת ביתנים, חממות ופורטיקונים לרגל התערוכה, כמו ביתן הודו-סין. המקום פתוח לקהל הרחב ומציג שילוב מפתיע בין אדריכלות קולוניאלית, טבע וזיכרון.
ואם תמשיכו קצת יותר רחוק באזור איל-דה-פראנס, תוכלו לגלות את Désert de Retz ו-Jardin Yili, שני גנים סיניים חבויים במחוז Yvelines.
מוזיאון גימה, הממוקם ברובע ה-16, הוא אחד המקדשים הגדולים באירופהלאמנות אסייתית. המוזיאון, שנוסד בשנת 1889 ביוזמתושל אמיל גימה, תעשיין ומטייל, אוסף אוספים יוצאי דופן המתפרשים על פני אלפי שנים ומכסים את סין, הודו, יפן ודרום-מזרח אסיה. כבר בכניסה, החזית המונומנטלית מאבן והרוטונדה המכוסה בכיפה דיסקרטית, מעניקות תחושה של יוקרה למקום.
במעבר בין האולמות, עוברים מברונזה סינית ארכאית לקרמיקה מתקופת טאנג, מפסל בודהיסטי מתקופת טרום-מינג לציור על גליל מהמאה ה-19. המוזיאון מקדיש קומה שלמה לסין, ומציג חרסינה, לכות ופסלי ירקן, כולם מוצגים באווירה מהודרת.
מוזיאון סרנוסקי, הממוקם בשדרות מלשרב, בסמוך לפארק מונסו, שוכן באחוזה אלגנטית מהמאה ה-19, שנוצרה על ידי הפיננסייר אנרי סרנוסקי בשנת 1896. הבניין, המוקף בעצים ובשלווה, עומד בניגוד להמולה של הרחובות הראשיים של פריז. בתוך המוזיאון, הדגש הוא עלאמנות סינית: ברונזה, ירקן וחפצי פולחן עתיקים מוצגים באולמות בגודל אנושי, המזמינים להתבוננות.
המוזיאון מתאפיין ב"אוסף קטן ואיכותי": לא הולכים לאיבוד במסדרונות אינסופיים, אלא נהנים מכל פריט כאילו היה אוצר.
המרכז התרבותי הסיני בפריז, ברובע ה-7, מהווה מקום מפגש אמיתי בין סין לצרפת. הוא נפתח בשנת 2002 והיה המרכז התרבותי הסיני הראשון שנפתח במדינה מערבית. המקום, ששטחו 4,000 מ"ר, כולל ספרייה, אולם תצוגה, אודיטוריום וקורסי שפה.
חזיתו של בית האצולה היפהפה הזה מובילה לגן דיסקרטי, והפנים משלב מודרניות וצניעות. במקום מתקיימים הקרנות סרטים, הרצאות, תערוכות על ציור סיני עכשווי ועל המורשת.
בית סין, הממוקם בקמפוס של העיר האוניברסיטאית הבינלאומית של פריז, הוא מבנה חדש וסמלי להתיישבות התרבות הסינית. הוא תוכנן על ידי הסטודיו הצרפתי-סיני FCJZ וכולל כ-300 חדרי סטודנטים, חללי מגורים משותפים, גנים פנימיים ואולם רב-תכליתי.
העיר, שתוכננה בהשראת הטולו, בית מגורים מסורתי במחוז פוג'יאן, מאופיינת בצורתה הטבעתית המשלבת חומרים פשוטים ונפח מדויק, עם גלריות פתוחות, גשרים להליכה וגינה על הגג.
במספר 48 בשדרות איברי, ברובע ה-13, נמצא מוסד קולינרי אסייתי בפריז: הסופרמרקט Tang Frères, הפועל במקום זה מאז 1981. בתוכו משתרעים מעברים עמוסים במוצרים מיובאים: רטבים מכל הסוגים, אורז דביק, פירות וירקות אקזוטיים, כלי מטבח אסייתיים, דגים טריים ובשרים מעובדים. במקום נמצא גם מתחם הקייטרינג Tang Gourmet.
Tang Frères הוא נקודת ציון חשובה עבור משפחות אסייתיות, אך גם עבור אלה המעוניינים לגלות מוצרים מהמטבח הסיני המסורתי והאותנטי.
ממוקם במפגש הנהרות סן ומארן באלפורוויל שבואל-דה-מא른, מתחם מרשים זה נבנה בשנת 1992 על פי תוכניותיו שלהאדריכל הסיני ליאנג קונהו, בהשראת העיר הקיסרית בייג'ינג והארמון האסור. כיום הוא פועל תחת השםHôtel Huatian Chinagora, ומציע 187 חדרים עם מרפסת פרטית, גן סיני פנימי, שתי מסעדות המגישות מאכלים סיניים מסורתייםומרפסות המשקיפות על פריז.
במהלך ראש השנה הסיני, המלון מארגן מופעי ריקודי אריות וזיקוקים, אך הכניסה למתחם הפנימי שמורה בדרך כלל לאורחים. "סין הקטנה בשערי פריז" היא אטרקציה אדריכלית ותרבותית יוצאת דופן למי שרוצה להרחיק מעבר לגבולות הבירה.
ברובע ה-13 נמצאת חנות הספרים You Feng, המתמחה בספרים אסייתיים וסיניים. כתובת צנועה זו, המזכירה חנות שכונתית, מסתירה אוצר עשיר: ספרות, שיטות לימוד מנדרינית, קומיקס, ספרי ילדים, וכן ספרים בסינית או דו-לשוניים. כמו כן, ניתן למצוא בה פריטים הקשורים לקליגרפיה ולשפה הסינית. זוהי נקודת ציון אמיתית לסטודנטים, חוקרים וחובבי התרבות הסינית.
חנות הספרים Le Phénix, הממוקמת ברובע ה-3, ידועה כחנות הספרים הוותיקה ביותר בצרפת המתמחה בתרבות סינית. היא מציגה חזית קלאסית של חנות ספרים פריזאית, עם חלונות ראווה עמוסים באותיות סיניות, אך בפנים יש שלוש קומות של ספרים: ספרות סינית, אמנות, קליגרפיה, ספרים במנדרינית, קומיקס, בישול או רפואה סינית. לחובבי שפות זרות או פשוט לחובבי גילויים, זהו מקום שאסור לפספס.
פריז הרב-תרבותית: גסטרונומיה, מורשת, תרבות, מסע מסביב לעולם מבלי לעזוב את הבירה
גסטרונומיה, תרבות, מורשת, טיולים נושאיים, תערוכות... צאו למסע מסביב לעולם מבלי לעזוב את פריז בזכות המקומות המומלצים האלה! [קרא עוד]
פריז הרב-תרבותית: גסטרונומיה, מורשת, תרבות, מסע מסביב לעולם מבלי לעזוב את הבירה
