ההיסטוריה של שדרות שאנז אליזה כמקום חגיגות אינה חדשה. אם הרחוב הסימבולי הזה, שתוכנן על ידי אנדרה לה נוטר במאה ה־17, בתחילה שימש כמדרחוב מלכותי, מהר מאוד קיבל אופי יותר לאומי. עם מהפכה הצרפית ולאחר מכן ה<ה parade הצבאי ב־14 ביולי משנת 1880, הרחוב הפך לזירת אירועים גדולים. אך בעיקר בזמן אוגוסט 1944, כשכוחות הפרסום שחררו את פריז, שדרות שאנז אליזה הפכו לסמל חי של שמחה עממית.
ב26 באוגוסט 1944, הגנרל דה גול עובר ברחוב הראשי למחיאות כפיים המונית מקהל לאומי של אלפי פריזאים. העיר כמעט חזרה לחיים אחרי שהייתה תחת כיבוש גרמני. באותו יום, שדרת השאנז אליזה מתמלאת בדגלי שלושה צבעים, בשירה ובחיבוקים. הרגע הזה מסמל שינוי משמעותי: מעתה, השדרה איננה עוד רק מקום לטקסים, אלא במה לרגשות הקולקטיביים.
עד שנות ה-1990, השמפ היה בעיקר מקום לחגיגות רשמיות ומסורתיות. אך ב1998, ניצחון נבחרת צרפת בגביע העולם בכדורגל משנה את המצב. מעל מיליון אנשים התקהלו באופן ספונטני ברחוב הראשי. השמחה הזאת, המונית והאנושית, וצפתה תקדים. מאז, כל ניצחון של הבלואים – במיוחד זה של 2018 – או של פריז סן-ז’רמן, הופך את הכביש לאצטדיון ענק פתוח באור יום.
במהלך שנות ה־2000, עיריית פריז החלה בארגון והעיצוב של חגיגות 31 בדצמבר. קרני אור צבעוניות הוקרנו על מוזיאון הארק דה טריומף, הרכבים נאסרו בנתיב המרכזי, והרחוב הפך להולך רגליים. השדרות השאנז אליזה הפכו למקום המפגש המרכזי לחגיגות השנה החדשה, בדומה לטיימס סקוור בניו יורק או לכיכר טרפלגר בלונדון. זהו היסוד השלישי במסורת המיוחדת הזאת. ולכן, ההופעה המפוארת של ערב השנה החדשה בפריז מתרחשת בדיוק בשאנז אליזה, ולא ליד מגדל אייפל.
חגיגות השנה החדשה בפריז: האם תרעיד פירוטכניקה את מגדל אייפל ב-31 בדצמבר?
בכל שנה מחדש, מתעוררת השאלה הזו סביב עירוב השמות של חופשות הסילבסטר. רבים מצפים לקטעי זיקוקים שמגיעים מצד מגדל אייפל במהלך ערב זה. אך בפועל, בערב ה-31 בדצמבר, לא מגדל המתכת המרכזי הופך למוקד החגיגות, אלא מקום אייקוני אחר בעיר הולדת הפריזאית. [קרא עוד]
הבחירה הזו אינה מקרית. שדרת שאנז אליזה, עם הרוחב שלה, הנוף המרהיב, הזמינות והסמל החזק שלה, מגלמת בעצמה את הגאווה הרפובליקאית. זה גם מרחב חופשי, שקל להגן עליו, שניתן לזהות בכל העולם. בקיצור, התפאורה המושלמת לכתיבת שמחה במרחב הציבורי.
עד היום, בין אם זה בניצחונות ספורטיביים, בערבים של חג או בהפגנות ספונטניות של שמחה (או מחאה), שדרות שאנז אליזה משמשות מדד רגשות של הבירה. היכולת שלה לאחד אנשים בהתרגשות, לכוון את ההמון ולהפוך את רגע ההווה ללהיט של המקום מאפשרות לה לשמש כמופע ייחודי בצרפת. ממהלך המלכותי לפסגה של שמחה עממית, שדרות שאנז אליזה הצליחו להסתגל להיסטוריה, עד שהפכו ללב הפעמון של השמחות הגדולות. מסורת חיה, הנושקת בין מורשת לרגש.
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
חגיגות השנה החדשה בפריז: האם תרעיד פירוטכניקה את מגדל אייפל ב-31 בדצמבר?
