כמה דקות משדרת יער וינסנס, באזור הול-דה-מרן של היום, עומד עדיין מבנה נפוליאון בלב בתי החולים סן מורי. נבנה תחת שלטון נפוליאון השלישי, ומחובר למהפכה המודרנית שהפכה את אזור פריס בשנות ה-1800. באותן שנים, המדינה מנסה לארגן את השירות החברתי ולשפר את הטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות. האסיל הקיסרי של וינסנס, שבו כלול מבנה נפוליאון, נבנה כדי לקבוע סטנדרט של דוגמה וחדשנות בכל הקשור לשירותים הקליניים והחברתיים.
זהו האדריכל צ'ארلز-אוגוסט קוסטל, הידוע גם בשל השיקום הסנט-שפל, שהיווה את תכנונו של המבנה. חזיתות מאוזנות, תמהיל הרמוני של לבנים ואבן, פתחים רחבים שמכניסים את האור – כל אלה תורמים לאסתטיקה המונומנטלית והייחודית לתקופה ההיא.
התפיסה של בתי החולים הנפשיים משתנה באופן עמוק. זה כבר לא רק סגירה ומ contained, אלא טיפול ושיקום. בניין נפוליאון משקף את ההבנה החדשה הזו, שהושפעה מזרם ההיגיינה: אוויר נקי, אור טבעי ותכנון חכם של המרחבים נחשבים לתרומה חשובה לרווחת החולים.
לאחר נפילת הממלכה ב-1870, המקום שינה את מעמדו אך המשיך לפעול במלאכה שהוטלה עליו. לאורך השנים, המוסד היוקרתי הפך לבית החולים סן-מוריס, שמוכר היום בזכות פעילויותיו בפסיכיאטריה ובשיקום הנפש.
הבניין נפוליאון עובר דרך ההיסטוריה מבלי לאבד מיופיו, והוא הוכרז כמורשת אזורית חשובה. ניתן להכיר את המקום במסגרת סיורים מודרכים יוצאי דופן וגם באירועים תרבותיים כמו יום המורשת: שימו לב שיש להצטייד בתעודת זהות בתוקף
דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'
