חודש מולייה בוורסאי: אולימפה אודוארד, מחזה על עיתונאית חלוצה – דעתנו

במסגרת Mois Molière, ורסאי מוקדש מחזה ל-אולימppe Audouard, עיתונאית, סופרת ונסועה של המאה ה-19 ששמה עדיין אינו מוכר. מוצג ב-אודיטוריום קלוד דביסי ביום ראשון 31 במאי בשעה 19:15 ו-יום שישי 26 ביוני 2026 בשעה 20:45, אולימפה אודואאר—העיתונאית הראשונה—מתבססת על כתביה, כמו גם על כתביו של ויקטור הוגו ו-אלכסנדר דומה, בטקסט חתום על-ידי פרנסואה דה מאזייה. בבימויו של מרטין לואיזילוון, עם Gwénaël Ravaux ו-Nicolas Rigas, ועל בסיס של עבודת פיוני של אוליבייה שרד, ההצגה חושפת את מסעה של אישה שנולדה ב-1832, פעילה בזמנה ומשקיעה את עצמה בשינויים הפוליטיים, החברתיים והפמיניסטיים של המאה שלה.

הנקודה ההתחלתית נראית כמעט כמו בלבול: "אולימפ אודואאר? אתם מתכוונים לאולימפ דה גוז?". לא, בדיוק להפך. ההצגה מספרת את מסעה של אולימפ אודואאר, הראשונה among העיתונאיות הצרפתיות שמייסדת את סמכותה התקשורתית, מטיילת בעולם, נפגשת עם הדמויות הספרותיות והפוליטיות הבולטות של תקופה ומשתפת במהפכת פריז. דרך סיפורה נפרשת לה תולדה של מאה שלמה, בין סלונים, כתבי עת, מסעות וחסימות. ויקטור הוגו, אלכסנדר דומא, תיאופיל גותייה או גם הברון האוסמן חוצים את דרכה, ביצירה שנראית כניסיון להאיר פנים לאישה שההיסטוריה הרשמית כמעט ונסתרה ממנה.

• קרא גם
• חודש מולייה בוורסאי 2026, התוכנית למופעים במחירים זולים ובחינם
• ההצעות הכי שוות של השבוע מה-1 עד 7 ביוני 2026 בפריז ובאיל-דה-פרה

אולימפה אודואאר נעה כמו דמות מסדרת יומן-פרקים: היא חוצה גבולות, כותבת, מעוררת מחלוקת, מביטה למבעלי כוח ומסרבת לתפקידה שמנסה התקופה להשליך על נשים. דרך מסעה המחזה פותח כמה דלתות אל המאה ה-19: עליית קול נשי בעיתונות, ויכוחים על השחרור, הזעזועים הפוליטיים של הקומונה של פריז, וגם יחסי הכוח בין מעגלי הספרות, התקשורת והחברה. ההיסטוריה אינה רק רקע מסודר, אלא שדה חיכוך שמולו נרקמים צלילים, מאבקים ודמויות שעדיין אינן מוכרות במלואן.

הבחירה להשמיע את Olympe Audouard מתוך כתביה, לצד טקסטים של Victor Hugo ו-Alexandre Dumas, מכניסה את המחזה לדיאלוג עם הקולות הידועים של תקופתה. תהליך זה עשוי לאפשר למדוד את הפער בין אלה שזיכרון ההיסטוריה הקולקטיבית ייחס להם מקום מרכזי ובין אלה, אף על פי אומץ לבם, עדיין נחשבים פחות מוכרים. ההרכב המצומצם, עם Gwénaël Ravaux ו-Nicolas Rigas, מרמז על צורה מרוכזת בה הסיפור הביוגרפי מתמזג עם ההיזכרות ההיסטורית, ללא חיפוש שחזור תפאורה בהיקפים גדולים.

ההערכה שלנו על אולימפה אודוארד, האישה הראשונה בעיתונות :

מחזה שצפינו בו בהעלאת הבכורה שלו, במסגרת חודש מולייה. מבחינה בימית זה פשוט למדי: העלילה נעה בין סצנות שונות שמתרחשות בזמנים שונים. עוברים משנה לשנה באמצעות מספר, שהוא כאן התפקיד הראשי. בלי סינקופות מיותרות ועם טון מודרני.

העיצוב וה декורינה גם הם פשוטים יחסית, די בהירים וכהים בצבעים, אך הוא מאפשר להבין את מה שמתרחש. וביחס ליהלומי הקאסט, ההרכב המצומצם מאפשר להתרכז בעיקר, אך היה נחוץ עוד שחקן או שניים. מסיק שאולימפה אודוארד, האישה הראשונה בעיתונות, מהווה הצעה מעניינת בדבריה, וכדאי לסקרנים לבחון.

בהצבת אולימפ אודואאר מחדש על הבמה, מועד מולייר מזמין לפתיחת פרק היסטורי שבו העיתונות, הפוליטיקה וההשתחררות של נשים נפגשים עם מודרניות מרעננת. נשארת אותה שאלה, פשוטה ויעילה, שיכולה ללוות את הצופים כשיצאו מהאולם: כמה עוד אולימפ אודואאר ממתינות לשמעם לבסוף את שמן נאמר?

בדיקה זו נערך כחלק מהזמנה מקצועית. אם חווייתך שונה משלנו, אנא הודע לנו.'

דף זה עשוי להכיל רכיבים שנתמכים על ידי בינה מלאכותית, מידע נוסף כאן.'