הידעתם? קסטל ברנג'ר הוא אחד הבניינים הסמליים של סגנון הארט נובו בפריז.

הידעתם? קסטל ברנג'ר הוא בניין סמלי של סגנון הארט נובו בפריז. הוא תוכנן על ידי האדריכל הקטור גימאר, המפורסם בזכות יצירותיו בסגנון הארט נובו, בהן הכניסות המפורסמות לתחנות המטרו הפריזאיות. קסטל ברנג'ר, הממוקם ברובע ה-16 של פריז, הוא פנינה אדריכלית אמיתית, המעידה על האסתטיקה המעודנת של התקופה.

קסטל ברנג'ר, שנבנה בין השנים 1895 ו-1898, ממוקם ברחוב דה לה פונטן 14 ברובע ה-16, ונחשב לאחד הדוגמאות הראשונות לאדריכלות ארט נובו בצרפת. הקטור גימארד תכנן את הבניין במלואו, מהאדריכלות החיצונית ועד לעיצוב הפנים. התוצאה היא מבנה מרהיב, המאופיין בצורות אורגניות ובמוטיבים פרחוניים.

הקסטל ברנג'ר מתאפיין במרפסות מברזל מחושל, חלונות בצורת שעועית ופסיפסים צבעוניים. חזית הבניין מעוטרת במוטיבים צמחיים ובפסלים, המשקפים את השראתו של גימאר מהטבע ומהצורות האורגניות. גם פנים הבניין מפואר, עם גרמי מדרגות לולייניים, חלונות ויטראז' צבעוניים וקירות מצופים בפסיפסים.

הקסטל ברנג'ר הוזמן על ידי איש העסקים שארל-לואי-ארמנד ברנג'ר, שרצה בניין יוקרתי שיאכלס את משפחתו ואת דייריו. גימארד הצליח לענות על דרישה זו על ידי תכנון בניין פונקציונלי ואסתטי, שנחשב לאחד הבניינים היפים ביותר בפריז באותה תקופה.

כיום, קסטל ברנג'ר מוגדר כאתר היסטורי והוא פתוח לקהל הרחב באירועים מסוימים. זהו מקום חובה לחובביארט נובו ואדריכלות, שיכולים להתפעל מהפרטים המעודנים של הבניין ולגלות את עולמו היצירתי של גימאר. קסטל ברנג'ר מעיד על חשיבותו של סגנון הארט נובו בהיסטוריה של האדריכלות והאמנות, ועל חשיבותה של היופי בסביבתנו הבנויה.

מלבד יופיו וחשיבותו בהיסטוריה של האדריכלות, לקסטל ברנג'ר יש גם היסטוריה מרתקת ומקורית. האם ידעת שהקטור גימארד תכנן במקור את הבניין עבור משפחתו שלו? גימארד חיפש בית עבורו ועבור אשתו, והחל לעבוד על התוכניות לקסטל ברנג'ר כפרויקט אישי. אולם, כאשר שארל-לואי-ארמנד ברנג'ר הביע עניין בפרויקט, גימארד החליט למכור אותו לברנג'ר ולתכנן בניין אחר למשפחתו (מלון גימארד ברחוב מוצרט 122).

יתר על כן, Castel Béranger נחשב במקור לבניין אקצנטרי ולא פרקטי. הדיירים הפוטנציאליים נרתעו מהצורות האורגניות ומהדוגמאות הפרחוניות שנחשבו למופרזות מדי, והדירות נחשבו לקטנות מדי ולא פונקציונליות. עם זאת, עם הזמן, קסטל ברנג'ר הפך לסמל של הארט נובו והאמנות האוונגרדית, ומשך אליו דיירים יוקרתיים כמו המלחין דביסי והמשורר ורליין.

לבסוף, גם קסטל ברנג'ר זכה לרגע של תהילה על המסך הגדול. הבניין שימש כתפאורה בסרט "אמלי הפלאית" של ז'אן-פייר ז'נה, שבו דירתה של אמילי הייתה ממוקמת ברובע מונמארטר. למרות שקסטל ברנג'ר אינו ממוקם ברובע זה, הוא נבחר בזכות האסתטיקה הארט נובו האופיינית שלו, שהתאימה באופן מושלם לעולם הוויזואלי של הסרט.

לפיכך, קסטל ברנג'ר הוא הרבה יותר מסתם בניין. הוא סמל לחדשנות אמנותית ואדריכלית, יצירת אמנות בפני עצמה, ופרט חשוב בהיסטוריה של פריז.