אם הבנתי נכון, רק האנשים המוגדרים לעיל, המתאימים ל"קריטריונים" הללו, רשאים לדבר על התופעה הפריזאית הזו. (כת שבראשה עומדים כיום סטיבי בוליי ומסימו גרגיה). אז איך אפשר להכין רשימה מקיפה של המסעדות הטרנדיות בבירה? האם עליי להתקשר אליהן? לא, אני בוודאי לא אבין, הן מתוחכמות מדי בשבילי.
בואו נחשוב... אני לא רואה את עצמי כאדם אופנתי (למרות שיש לי נעלי קונברס!), וגם לא כאישיות מפורסמת (אבל אני מכיר את בן דודו של השכן של Daft Punk!). אני לא מאוד טרנדי (אף על פי שאני מאזין ל-Wax Tailor), ובטח שלא מנהיג דעה (מעולם לא נבחרתי לנציג כיתה בכל שנות הלימודים שלי). אז מה אני? אה כן, עיתונאי, שכחתי... אז חובתי לעזור לכם, חבורת הנטושים!
ANDY WAHLOO
באופן מוזר, הקטן "אנדי" אמר לנו כן מיד! (הייתי חייב לעשות את זה, סלחו לי.) אנדי הוא קודם כל מוראד מזוז, "מומו" הכריזמטי, חביב הפריזאים וקומץ אנשי החברה. לפני כמה שנים הוא פתח את המסעדה "404" ברפובליקה. הצלחה מסחררת! לאחר מכן הוא הקים את "Momo's" בלונדון, מקום מפגש מזרחי לכוכבים בינלאומיים, ואז פתח את "Sketch", מקום מדהים בלב הבירה האנגלית. אבל משהו היה חסר לו. מקום יוצא דופן, שונה מהרגיל: "Andy Wahloo". הבר-מסעדה הקטן והטרנדי בסגנון וורהול-מזרחי נולד היישר מדמיונו ורוחו הפרועה של מוראד מזוז ואחיו אקים. Andy Wahloo ממוקם במרחק של כמה מטרים בלבד מאחיו הגדול, 404.
המטבח פשוט ומודרני, נעים וזול. ההתמחות של המקום היא קמיאס וורהוליות, כלומר טאפאס ים תיכוניות משוגעות לחלוטין, בדמותו של אנדי (לא זה מ"ריטה" אלא זה מניו יורק!). גם הקוסקוסים השונים זוכים להצלחה רבה. העיצוב הוא בעיקר מיחזור! צנצנות צבע משמשות כאן כפופים, וארגזי קוקה קולה משמשים כשולחנות עגולים. זה קיטשי במידה הנכונה, אבל נעים להיות שם. המוזיקה הנעימה, לעומת זאת, קצת רועשת אחרי 22:00.
אנדי ואלו הפך למקום המפגש של הבוהמה, וההייפ גבר על האווירה הידידותית של ההתחלה. חבל... עדיף ללכת לשם לארוחת צהריים, זה יותר נעים. תוכלו ליהנות, למשל, מהמרפסת כדי לעשן נרגילה או לשתות מוחיטו (אחד הטובים בפריז).
ארוחה תעלה לכם בין 15 ל-20 אירו.
LA VILLA SPICY
כפי ששמה מרמז, Villa Spicy מסמלת גן עדן של טעמים ותבלינים. מסעדה נעימה זו, באווירה פרובנסלית ועכשווית, מציעה גם מרפסת נהדרת. תכונה חשובה ולא מבוטלת, במיוחד בימים השמשיים הראשונים של השנה.
המסעדה, הממוקמת במיקום אידיאלי ליד כיכר השאנז אליזה, מציעה מטבח עם ניחוחות הדרום. היא מתובלת במידה הנכונה, ואוהדיה המושבעים מעריצים אותה. מבחוץ, קירות הלבנים האדומות מעניקים למסעדה אווירה חמימה. מבפנים, העץ מחזק את תחושת הידידותיות. מחיר: כ-50 אירו לאדם. תפריט הכולל משקאות.
LE MINI PALAIS
שלום, חברים משועממים, ערב טוב, חברים פריזאים! יש מקום שיספק את הבררנים ביותר, את הפריזאים ביותר: ה-Mini Palais, הממוקם באתר יוצא דופן המוגדר כאתר היסטורי. תוכלו ליהנות מהנוף של הסיין, מהמרפסת, מתחת לעמודים של ה-Grand Palais, עם נוף ל-Petit... Palais. התפאורה מוכנה.
העיצוב אופנתי, עם גופי תאורה ענקיים ומדי חשמל מיניאטוריים התלויים על הקיר. הכל מודרני עם ריהוט חדש לגמרי. המטבח של ז'יל שוקרון יצירתי מאוד, כרגיל: אמולסיית לנגוסטין כמנה ראשונה, חזה עוף מבושל עם עגבניות מקורמלות, צ'וריסו ותמרים. לקינוח, עוגת לימון "הפוכה" היא תענוג. יש לקחת בחשבון כ-50 אירו לאדם. החשבון לא קטן...
LE BON
אפשר לחשוב: "עוד סטארק, ועוד ברחוב דה לה פומפ... קלישאה מדי לטעמי!" ובכן, כן, זה סטארק, ברובע ה-16, מכה של הבורגנות הפריזאית. אבל למרות ההפתעה, המקום שונה ממה שאפשר לדמיין.
החזית ייחודית ומיד מרגישים שמדובר במקום מיוחד. המטבח, בניהולו של ברונו ברנגה, יצירתי ונוסע ברחבי העולם.
Le Bon מציע, בין היתר, שרימפס ממדגסקר עם למון גראס בטארטאר. סטייק ריי עם פירה. לקינוח, צלחת "choco bon" היא תענוג אמיתי.
LE GEORGES
זהו ללא ספק בית הקפה הכי אופנתי בפריז. Le Georges, מבית היוצר של Costes, משקף את האופי של המרכז שבו הוא נמצא, כלומר אולטרה-עכשווי. עם עיצוב מינימליסטי, המסעדה היא בראש ובראשונה יצירת אמנות, יותר מאשר מסעדה גסטרונומית.
התאורה הבהירה מדגישה את האלמנטים המתכתיים והדומיננטיים של המקום ויוצרת תוצאה מפתיעה לעין. הלקוחות מגיעים לכאן כדי ליהנות מהנוף, אחד היפים בפריז, אבל גם כדי להתרשם מהמראה המרהיב.
הצוות מחייך תמיד ומדבר בכל השפות, דבר לא מבוטל עבור מסעדה שמושכת אליה תיירים רבים. מבחינת המנות, "הנמר הבוכה", פילה בקר טעים, או "סילבר קוד", בקלה בשמפניה, הם בין המנות המיוחדות של ג'ורג'. לקינוח, תנו לעצמכם להתפתות ל"מקרון פטל".
אם אתם רוצים להרשים את האורחים, הבחירה במסעדה זו של קבוצת Costes היא הבחירה הנכונה...
LE TOKYO EAT
זוהי המסעדה של Palais de Tokyo. חללים גדולים, מטבח ענק, חומרים פשוטים ובהירים ודיוקנאות מוזרים מסתירים את החלונות. אל נשכח גם את המנורות הוורודות המפורסמות המשמשות גם כרמקולים.
בקיצור, כפי שאתם יכולים לדמיין, אתם נמצאים במקום לא שגרתי. Tokyo Eat הוא משב רוח מרענן בנוף המסעדות הפריזאיות, שלעתים יכול להיות משעמם.
המטבח, בניהולו של Thierry Bassard, שואף להיות יוצא דופן ויצירתי. תפריטים צבעוניים מוצעים לכם, כמו התפריט המפורסם "רוז", שכולל, כפי ששמו מרמז, מנות בצבע ורוד (שרימפס, סלמון וכו').
לקינוח, תוכלו לנסות את קרפצ'יו התותים בסירופ דבש-לימון. כמו כן, מוצעים לכם מספר סוגי תה, מיצי פירות טריים ומילקשייקים. אז למה לא לנסות את זה בקיץ הקרוב?
