כבר דיווחנו על ה- brunch של יום ראשון במסעדת Table d'Alice ב- Versailles, הכתובת לבוקר ראשון שאנו אוהבים בזכות ההכנה הביתית שנחשבת כאן. הפעם חוזרים כדי לטעום את התפריט של המסעדה, ובמיוחד את ה terrace estivale שנפתחת עם הקיץ לכיכר סנט-סימפוריאן, בלב Versailles (78). מקום שכדאי להכיר אם מחפשים ארוחה תחת השמש בלי ליפול בפיתוי התיירותי שבאזור.
La Table d'Alice זהו קודם כל סיפור משפחתי. סיריל פביאן, יליד גואדלופה למוצא, עשה את חייו המקצועיים הראשונים כעורך תסריטים, רחוק ממטבח. רק לפני כן עשר שנים כמעט התרחק מכוח הדמיון וחשף לעצמו שאינו יודע מהו קולפן. התוואי שלו התקבע כששינה כיוון, והלך למטבח תחילה לשם הנאה, אחר כך ברצינות גדולה יותר, עד שהגיע לתפקיד שף במסעדת Mother בבולון-בילנקור. אשתו היא זו שדחפה אותו לפרוץ את הדרך. הוא מצא את ההזדמנות הזאת בוורסאי ופתח את המסעדה בהוקרה לאליס, סבתו האנטיליאנית, שלמדה כל השנים שהיא רוצה למסעדה משלה. לפי הדיווחים היא מתקשרת אליו בכל יום עדיין.
המטבח של סיריל הוא ביסטרו צרפתי מסורתי שנפתח לעולם. יש כאן בסיסים חזקים באמת, וההסתעפויות לכיוונים של הקריבים, אסיה ומגרב מגיעות בלי מאמץ. אין כאן מיזוג נוצץ וזוהר, רק קריצות במקום הנכון.
התפריט מציג את נוסח ביסטרו עם נגיעות קרוליות ומתיברניות ים-תיכוניות שמתרחק מהקלאסי אך לא מאבד את הקו. בדקנו את הסלמון למכה בסגנון טאאקי, עם רוטב טייגר המדמיע ובצל מטוגן: נמס בלב, פריך למבט על פני השטח — זה מבוצע היטב. הרביולות הקריספיות עם גבינה רעננה וצ'וריזו שונות ממה שהתרגלנו למצוא במקומות כאלה.
המנה שהפתיעה אותנו הכי הרבה היא בורגוניון קריאולי. הבשר נמס בפה כפי שמצופה, אך התבלינים ובננות האלוקוס מעניקים לה עומק חדש לחלוטין. פרשנות מוצקה למנת קלאסית שלא ציפינו להעריך כל כך. ניסינו גם את סנט-ז'אק סקנקה, לצד פירה של שורש פארסני צלוי ועמולסיה של שמפניה: חגיגית, עם מרקם עשיר והפרדה מדויקת בטעם.
מבחינת הקינוחים, ניסינו את קפה הגורמונד שלא השאיר עלינו רושם מספיק. למי שאוהבים פיקח בטעם, הקינוח סביב הלימון חושף סבלייה ברטון, קרם לימון וסורבה לימון ירוק.
התפריט ילדים ב-12 יורו (למתחת לגיל 12) נבנה גם הוא בקפידה: מיני המבורגר או עוף פריך קטן, משקה וקינוח כלולים — זה מושלם לבוא עם המשפחה.
הטרסה היא ללא ספק נקודת החוזק של העונה. שלושים ושישה? לא, שלושים וארבע מקומות ישיבה על place Saint-Symphorien, מול הכנסייה, בשכונה של ורסאי שאוהבים דווקא בגלל שהיא פחות מוצפת מהאזור סביב הארמון. אנחנו נוחתים שם בבוקר לכוס קפה ולמאפה מתוק (הארוחת הבוקר מוגשת מיום שני עד יום שישי משעה 8:00 עד 11:00), חוזרים בצהריים לארוחה, ואפשר אפילו להישאר אחר הצהריים לשתות משהו. ההצעה בשירות רצוף, מהבוקר עד הערב, מיום שני עד יום ראשון, היא יתרון אמיתי.
מבחינת התמחור, תצפו ל-7,50€–12€ למנות פתיחה, 17€–24€ למנות עיקריות, 17€–17,50€ לבורגרים ולסלטים, וכ-8€–10€ לרוב הקינוחים. המחירים הוגנים עבור ורסאי, במיוחד בהתחשב ברמת ההגשמה על הצלחת. ה
