נוסדה בשנת 1903 במרחק הליכה מגן הטווילירי, הבית אנג’לינה היא הרבה יותר מקפה פשוט — זו מוסד עצמאי שבמשך יותר מ-120 שנה משדר את הרעיונות של אותה עוגות בצרפתית, עם ניחוחות של תקופת הבלה-אpoque שהייתה שיא של אלגנטיות ושל טעם מתוק אמיתי.
בשנת 1903, בלב תקופת הבלה אpoque, היסד האוסטרי אנטון רומפלמיר את קולנוע התה אנג'לינה על שם חופפתו. מראשית הדרך, המקום משך את המ aesthete האצילות מבינוי החברה הגבוהה, שהתלהבו מעיצוב הפאר ומתפריט המתוק שלו. האדריכל אדוארד-ז'אן ניירמאן, שידוע בזכות עיצוביו הזוהרים של קזינו פריז ומולין Rougi, עיצב את הפנים בסגנון בלה אpoque המשלב מראות, תחרויות, שיש, זהב ועץ מלא.
הסיבה שהשמיעה של אנג'לינה נודעה במיוחד קשורה לשתי מתכונים שהפכו לאגדות: השוקולד חם קלאסי, שהינו קרמי ועשיר במיוחד, ו-Mont-Blanc, שנוצר בשנות ה-1900, ומשלב מרנג קל, קצפת וריבת ערמונים. הקינוח הזה, שהפך לסמל הבית, ממשיך להיות ההזמנה הפופולרית ביותר עד היום. עם השנים, אנג'לינה הוסיפה לתפריט שלה מבחינת ממתקים קלאסיים ומבצעים עונתיים - פריז-בריסט, מילפיי, עוגת לימון.
במהלך העשרות, אנג'לינה הפכה למקום המפגש של אינטלקטואלים, אמנים ודמויות פוליטיות. מרסל פראוסט נוהג היה לשבת שם באופן קבוע, כמו גם קוקו שאנל, שהשולחן האהוב עליה היה זה הכי שקט, קרוב לכניסה. דור אחר דור של דנדיים, אריסטוקרטים, מטיילים במוזיאון הלובר וגן הטוילריז, מוצאים שם פסקה של שקט והרגעה. החדר הראשי, שעדיין שומר על מראהו המקורי, משמר את האווירה האלגנטית והמיוחדת הזו. הקסם נשאר בלתי משתנה.
המוסד הצליח לפרוץ לשערי הערים הגדולות בעולם (ניו יורק, דובאי, כווית), תוך שמירה על ערכיו האותנטיים. היום, בהנעתו של שף הקונדיטוריה כריסטוף אפאר, המקום ממשיך במסורת של מלאכת יד ומתכון שבמסורת, עונה אחר עונה. חדר התה הפך למקום עלייה לרגל לאורחים המעודנים, שם אפשר לקחת הפסקה וליהנות משוקולד חם חם, במרחק מההמולה של פריז והסביבה.
בתי התה והמאפיות הוותיקים ביותר בפריז
לטיול מקורי, היסטורי וקולינרי, בואו נצא לגלות את בתי התה והמאפיות הוותיקים ביותר בפריז. [קרא עוד]
בתי התה והמאפיות הוותיקים ביותר בפריז
