קפה דה פלור , סמל בלתי נמנע של סן-ז'רמן-דה-פרה, הוא הרבה יותר מסתם בית קפה פריזאי,הואמקום של זיכרון, תיאטרון של פריז האינטלקטואליתותפאורה קולנועית תחת כיפת השמיים, שבה נכתבה חלקמההיסטוריה הספרותית והתרבותית של המאה ה-20.
מזה יותר ממאה שנה, בין קירותיו נפגשים הוגים, אמנים, כוכבים ועוברי אורח, כולם נמשכים להילה המגנטית של בית הקפה הזה, שקסמו נותר על כנו. מוסד זה, שהוא יותר מתפאורה, נותר שחקן מרכזי בחיים התרבותיים של צרפת.
קפה דה פלור נפתח בשנות ה-80 של המאה ה-19, בתקופה שבה שכונת סן-ז'רמן-דה-פרה הייתה תוססת במיוחד. שמו נגזר משמה של פלור, אלת האביב והפרחים, שפסלה עמד בעבר בצד השני של שדרות סן-ז'רמן. מהר מאוד, בית הקפה משך אליו קהל אלגנטי, שבא ליהנות מהמרפסת השטופת שמש, מהאווירה הנעימה ומהקרבה לסצינה האמנותית והאינטלקטואלית. במהלך העשורים, המקום התפתח לשתי קומות, עם אולם בקומת הקרקע המעוצב בסגנון ארט דקו, שנותר ללא שינוי מאז שנות ה-30 - ספסלים אדומים, עץ, מראות פטינה, שולחנות משיש לבן, אבץ ופרטי פליז. הקסם עדיין פועל.
הקפה דה פלור הפך בשנות ה-20 של המאה הקודמת למקום מפגש של סופרים, אמנים ופילוסופים. אפולינר, פיקאסו, אנדרה ברטון, ריימונד קנו ופול אלואר נפגשו בו. רוח הסוריאליזם ריחפה באוויר. במהלך המלחמה, הקפה נותר מקלט לרעיונות ולדיונים, ונהג להיות מקום מפגש של אנשי הרזיסטנס ואינטלקטואלים. אך שנות ה-40 וה-50 היו תקופת הזוהר של המקום. הזוג ז'אן-פול סארטר וסימון דה בובואר קבעו בו את מטה פעילותם. סארטר כתב, שוחח ואף לימד בפינה של האולם בקומה העליונה, שנחשב למשרדו הבלתי רשמי. בית הקפה הפך למרכז האקזיסטנציאליזם, לצומת של רעיונות, חברויות, פרידות ויצירות. בהמשך, גם ז'ולייט גרקו, בוריס ויאן, אלבר קאמי, טרומן קפוטה, ג'יימס בולדווין ומרגריט דוראס הותירו בו את חותמם. כל תקופה הוסיפה שכבה למיתוס.
ב-1994, קפה דה פלור פותח פרק ספרותי חדש עם הקמת פרס פלור, שהגה פרדריק בייגבדאר. פרס זה מוענק מדי שנה לסופר צעיר בעל סגנון מקורי ומודרני (מישל וולבק, וירג'יני דספנט, אמלי נוטומב היו הזוכים), עם צ'ק וכוס חרוטה בשמו, מלאה בפואי-פומי, לצריכה ב-Flore במשך שנה. פרס חצוף וחופשי זה משקף את ה-DNA של המקום: כתובת המקדשת תעוזה, מודרניות וטעם ספרותי.
גם היום, קפה דה פלור נותר מקום מעבר כמו גם מקום עלייה לרגל. אנשים באים לכאן כדי להתבונן, לכתוב, לשוחח או פשוט לשתות שוקו חם המוגש עם קערית קטנה של קצפת. התפריט, הנאמן למסורת של הבראסרי הפריזאי, מציע ביצים קשות, קרוק-מסיה, טארט טאטין ושבלולים. זהו השילוב הייחודי בין תהילה עבר וחיי היומיום שהופך את ה-Flore למקום קסום; מקום שבו הזמן נמתח, הרעיונות מרחפים באוויר, וכל שולחן יכול היה לשמש השראה לרומן, לסרט או למפגש מכריע.
